8 – דרכונים ותעודות מסע באירופה במאה ה-20

ראיון עם ד"ר ירון ג'אן, על המאמר "שייכות מנוירת: יהודים ותעודות מסע באירופה בין שתי מלחמות העולם", שהופיע בגיליון זמנים 133-134.

תיאור המאמר בגיליון זמנים:

פתגם שגור מימי המהפכה ברוסיה קבע ששלושה דברים דרושים לו לאדם על מנת לשרוד: גוף, נשמה ודרכון. העדר דרכון היה הרה אסון במיוחד למאות אלפי בני־אדם שנמלטו מאזורי מגוריהם בעקבות קריסת הסדר הישן לאחר מלחמת העולם הראשונה וגל האלימות ההמונית ששטף את אירופה. מלחמות האזרחים שהתחוללו באזורים שונים ביבשת הותירו רבים ללא קורת גג, ובעיקר ללא דרכון או ניירות שיוכלו להכיר במעמדם ובכך לאפשר להם למצוא מקלט. קורבנותיה היהודים של קריסת הסדר האימפריאלי באירופה היו במצב חמור במיוחד. בהיעדר ריבונות טריטוריאלית מובחנת שתערוב לביטחונם ובעידן שבו נרדפו בשל שייכותם הדתית, התמעטו סיכוייהם לזכות ב"ניירות" ועמם בזכויות יסוד אוניברסליות.

הפרק הוקלט באוניברסיטת תל אביב.

מוזיקת פתיח וסיום: Johannes Brahms, Hungarian Dance no. 7 – Allegretto in F major. Performer: Andreas Pfaul השימוש בקטע המוזיקה נעשה תחת רישיון קריאייטיב קומונס (CC-PD).

6 – אשכנזים ערבים?

ראיון עם עידו הררי, על המאמר "אשכנזים ערבים? קרבה והתבדלות ב"יישוב הישן" בירושלים", שהופיע בגיליון זמנים 135.

תיאור המאמר בגיליון זמנים:

במשך מאות שנים הייתה קהילת היהודים האשכנזים חלק אינטגרלי ממרקם החיים המשותפים בירושלים, מרקם שכלל מוסלמים, יהודים ונוצרים מרקע מגוון. למרות זאת, ההיסטוריוגרפיה היהודית החדשה לא הקדישה תשומת לב רבה לקהילה זו, אם משום שייצגה עולם ערכים שלא תאם את האידאולוגיה הלאומית המודרנית ואם בשל נטיית המחקר ההיסטורי, בכתיבה על יחסי יהודים ולא־יהודים בארץ, להעדיף בדרך כלל את נקודות החיכוך דווקא. במאמר זה מבקש עידו הררי לשרטט קווים לאופן השתלבותם של תושבי ירושלים האשכנזים בחיי העיר, תוך התמקדות בשאלות של שפה ולבוש. באמצעות שימוש במקורות חיצוניים ופנימיים, בטקסטים הלכתיים ואתנוגרפיים, מצטיירת תמונה נטולת אידאליזציה שבה מצד אחד מופיעים היהודים האשכנזים באופן מובהק כ"בני הארץ" או כ"ילידים", ומצד שני כמי ששומרים בקפידה על גבולות זהותם הנפרדת מבני הארץ האחרים דווקא במקומות שבהם היא עשויה להיטשטש (ואכן מיטשטשת).

הפרק הוקלט באוניברסיטת תל אביב.

מוזיקת פתיח וסיום: Johannes Brahms, Hungarian Dance no. 7 – Allegretto in F major. Performer: Andreas Pfaul השימוש בקטע המוזיקה נעשה תחת רישיון קריאייטיב קומונס (CC-PD).

 

4 – פינוי העיר עזה וחורבנה במלחמת העולם הראשונה

ראיון עם דותן הלוי, על המאמר "עזה ואנשיה: גלות וחורבן" , שהופיע בגיליון זמנים 126, וניתן להורדה במלואו.

תיאור המאמר בגיליון זמנים:

סיפורם הקשה של העיר עזה ותושביה במלחמת העולם הראשונה אינו מוכר בספרות הזיכרון ובספרות המחקר של תולדות המלחמה אלא בקוויו הכלליים ביותר. משום מיקומה בקו החזית הצבאית העות'מאנית־הבריטית, הפכה העיר השלישית בגודלה בארץ (אחרי ירושלים ויפו) לזירת קרבות הרסנית באביב-קיץ 1917 .כל תושביה, כ־40 אלף נפש, פונו בצו צבאי עות'מאני ונפוצו לכל עבר, ברחבי הארץ ומחוצה לה, והעיר עצמה נחרבה בפעילות מלחמתית. הסיפור של עזה, כותב דותן הלוי, הוא אמנם מקרה קיצוני ולא־מייצג. אבל היעדרו מן המורשת הכתובה יש בו כדי לשקף את השתיקה המאפיינת היבטים רבים של הוויית המלחמה בארץ, בייחוד בחברה הערבית שמיעטה לתעד את קורותיה. עם זאת, המאמר מעיד שהמקורות הקיימים מאפשרים שחזור של האירועים האלה, לפחות באופן חלקי.

הפרק הוקלט באוניברסיטת תל אביב.

מוזיקת פתיח וסיום: Johannes Brahms, Hungarian Dance no. 7 – Allegretto in F major. Performer: Andreas Pfaul השימוש בקטע המוזיקה נעשה תחת רישיון קריאייטיב קומונס (CC-PD).

3- כיצד עוצב הגבול בין מזרח גרמניה למערב גרמניה?

ראיון עם ד"ר שגיא שפר, על המאמר "מגבול למדינה: אינטרסים מערביים והקמתה של גרמניה המזרחית", שהופיע בגיליון זמנים מספר 132.

מתוך תיאור המאמר באתר "זמנים": מדינות אינן נבנות ביום אחד, וקיים הבדל בין הכרזה רשמית על הקמת מדינה לבין שליטה הלכה למעשה בטריטוריה מסוימת. תהליך בנייתה של המדינה המזרח גרמנית החל לצבור תאוצה רק באביב 1952, כתגובה לחימושה מחדש של גרמניה המערבית ולהצטרפותה של זו למערך בריתות של ארצות־הברית. ואולם, כפי ששגיא שפר מראה, ביסוסו היעיל של הגבול בין גרמניה המזרחית למערבה היה תהליך רב־שנים, שלמעשה החל עוד לפני שהוקמו שתי המדינות בשנת 1949 והונע בראשיתו על־ידי אינטרסים ומהלכים כלכליים של בעלות הברית המערביות. פרק זה בהיסטוריה של חלוקת גרמניה הוסווה ונשאר גם היום במידה רבה חבוי מאחורי הצעדים הגלויים, התקיפים והאלימים שיזמה ממשלת מזרח גרמניה.

הפרק הוקלט באוניברסיטת תל אביב.

מוזיקת פתיח וסיום: Johannes Brahms, Hungarian Dance no. 7 – Allegretto in F major. Performer: Andreas Pfaul השימוש בקטע המוזיקה נעשה תחת .רישיון קריאייטיב קומונס (CC-PD)

2- הומופוביה ביישוב היהודי במנדט הבריטי

ראיון עם ד"ר עפרי אילני, על המאמר "נגע נפוץ במזרח: תיאורים של הומוסקסואליות בעיתונות העברית של תקופת המנדט", שהופיע בגילון זמנים מספר 131.

מתוך תיאור המאמר באתר "זמנים": היחס להומוסקסואליות בתקופת המנדט נדון בכתיבה ההיסטורית המקומית במידה מועטה בלבד. למרות קיומן של עדויות בכתב ובעל־פה, עד כה העדיפו היסטוריונים של תקופת המנדט לעסוק בסוגיות ממלכתיות ו"מהוגנות" יותר. במאמר ראשוני זה בוחן עפרי אילני את השיח על "משכב זכר" בעיתונות העברית של שנות ה־30 וה־40. בניגוד לתפישה הרווחת כיום בישראל, שקושרת בין הומוסקסואליות לבין מערביות ונאורות, הרי בתקופת המנדט ראו במקרים של משכב זכר צורה של נחשלות הקשורה לקיום במזרח. אי לכך תוארו הומוסקסואלים לא רק כסוטים וכדגנרטים מיניים, אלא גם כמחבלים בטוהר הפרויקט הציוני וכבוגדים בפוטנציה.

הפרק הוקלט באוניברסיטת תל אביב.

מוזיקת פתיח וסיום: Johannes Brahms, Hungarian Dance no. 7 – Allegretto in F major. Performer: Andreas Pfaul השימוש בקטע המוזיקה נעשה תחת רישיון קריאייטיב קומונס (CC-PD)