13 – לסביות פמיניסטיות רדיקליות בירושלים, בשנות ה-70 וה-80

ראיון עם פרופ' איריס רחמימוב, על המאמר "סעודות, הפגנות והתפכחות: רדיקליזם לסבי בירושלים, 1989-1972" שהופיע בגיליון זמנים 131.

תיאור המאמר בגיליון זמנים:

האקטיביזם הלסבי בישראל התחיל במרכזים הפמיניסטיים שנוסדו בראשית שנות ה־70 בשלוש הערים הגדולות, ובקבוצות שמאל רדיקליות כגון "מצפן" ו"שס"י" (שמאל סוציאליסטי ישראלי). בירושלים התפתחה הקבוצה הפמיניסטית הרדיקלית ביותר – קבוצה שקשרה מהפכה מינית ומגדרית בחזון מהפכני כולל של החברה הישראלית. מאמר זה משרטט את התפתחותה באמצע שנות ה־80 של פרקטיקה פוליטית פתוחה יותר, שחתרה לרפורמה בזירות החברתיות הרלוונטיות לנשים לסביות, ואשר התבססה על צורכי ההווה. התובנה שיש דרכים שונות להיות לסבית ופמיניסטית הייתה הבסיס שעליו נבנתה התודעה הלסבית הישראלית החדשה, תודעה שסללה את הדרך ל"מהפכה הגאה של שנות ה־90".

הפרק הוקלט באולפני הרדיו של האוניברסיטה הפתוחה.

מוזיקת פתיח וסיום: Johannes Brahms, Hungarian Dance no. 7 – Allegretto in F major. Performer: Andreas Pfaul השימוש בקטע המוזיקה נעשה תחת רישיון קריאייטיב קומונס (CC-PD).

לינק להורדת הפרק.

12-ב'- יזידים: רדיפות, זיכרון וכתיבת היסטוריה – חלק 2 מתוך 2

חלק שני מתוך שניים של ראיון עם עידן בריר, על המאמר "ממסעות ההרג העות'מאניים לפלישת "המדינה האסלאמית": תחנות בזיכרון הקולקטיבי של היזידים ובהבניית זהותם", שהופיע בגיליון זמנים 132:

תיאור המאמר בגיליון זמנים:

אירועי הדמים באוגוסט 2014 ,שהובילו לגירושן של מרבית הקהילות היֶזידיות ממקום מושבן בצפון עיראק, האיצו את הבנייתה של זהות יזידית חדשה, המבקשת להיבדל ולהתרחק במודע מזו הכורדית שאימצו מרבית היזידים עד לא מכבר. עקב נסיגת הכורדים מאזורי היישוב היזידיים והפקרתם לגורלם, התאפשר לכוחות "המדינה האסלאמית" להשתלט על שטחים אלה ולבצע פשעי מלחמה חמורים ביותר ופשעים נגד האנושות כנגד נשים, גברים וילדים. הפקרה זו אפשרה לתפיׂשות קולקטיביות שהיו עד לפני זמן קצר נחלתם של אינטלקטואלים יזידים, רבים מהם גולים, להפוך באחת לסוגיה מרכזית המעסיקה את בני הקהילה בכל תפוצותיה. במאמר זה עידן בריר שופך אור על השורשים ההיסטוריים של שיח הזהות היזידי ומסביר כיצד המאורעות האחרונים מזינים את הטראומה היזידית, שנעשתה לכלי העבודה העיקרי בידיהם של מנחילי הזהות החדשה ולחומר נפץ פוליטי בכורדיסטאן העיראקית.

המאמר ניתן לקריאה במלואו כאן

החלק השני של הראיון הוקדש לכתיבת היסטוריה יזידית ולמקומו של ההיסטוריון בתהליך זה.

הפרק הוקלט באוניברסיטת תל אביב. הפתיח הוקלט באולפן האוניברסיטה הפתוחה בכפר הירוק.

מוזיקת פתיח וסיום: Johannes Brahms, Hungarian Dance no. 7 – Allegretto in F major. Performer: Andreas Pfaul השימוש בקטע המוזיקה נעשה תחת רישיון קריאייטיב קומונס (CC-PD).

לינק להורדת הקובץ

12-א'- יזידים: רדיפות, זיכרון וכתיבת היסטוריה – חלק 1 מתוך 2

חלק ראשון מתוך שניים של ראיון עם עידן בריר, על המאמר "ממסעות ההרג העות'מאניים לפלישת "המדינה האסלאמית": תחנות בזיכרון הקולקטיבי של היזידים ובהבניית זהותם", שהופיע בגיליון זמנים 132:

תיאור המאמר בגיליון זמנים:

אירועי הדמים באוגוסט 2014 ,שהובילו לגירושן של מרבית הקהילות היֶזידיות ממקום מושבן בצפון עיראק, האיצו את הבנייתה של זהות יזידית חדשה, המבקשת להיבדל ולהתרחק במודע מזו הכורדית שאימצו מרבית היזידים עד לא מכבר. עקב נסיגת הכורדים מאזורי היישוב היזידיים והפקרתם לגורלם, התאפשר לכוחות "המדינה האסלאמית" להשתלט על שטחים אלה ולבצע פשעי מלחמה חמורים ביותר ופשעים נגד האנושות כנגד נשים, גברים וילדים. הפקרה זו אפשרה לתפיׂשות קולקטיביות שהיו עד לפני זמן קצר נחלתם של אינטלקטואלים יזידים, רבים מהם גולים, להפוך באחת לסוגיה מרכזית המעסיקה את בני הקהילה בכל תפוצותיה. במאמר זה עידן בריר שופך אור על השורשים ההיסטוריים של שיח הזהות היזידי ומסביר כיצד המאורעות האחרונים מזינים את הטראומה היזידית, שנעשתה לכלי העבודה העיקרי בידיהם של מנחילי הזהות החדשה ולחומר נפץ פוליטי בכורדיסטאן העיראקית.

המאמר ניתן לקריאה במלואו כאן

החלק הראשון של הראיון הוקדש להיסטוריה היזידית ולזיכרון הקולקטיבי היזידי.

הפרק הוקלט באוניברסיטת תל אביב. הפתיח הוקלט באולפן האוניברסיטה הפתוחה בכפר הירוק.

מוזיקת פתיח וסיום: Johannes Brahms, Hungarian Dance no. 7 – Allegretto in F major. Performer: Andreas Pfaul השימוש בקטע המוזיקה נעשה תחת רישיון קריאייטיב קומונס (CC-PD).

לינק להורדת קובץ הפרק

7 – בריאות ואוכל באימפריה העות'מאנית בעת החדשה המוקדמת

ראיון עם פרופ' מירי שפר-מוסנזון, על המאמר "קולינריה ובריאות באימפריה העות'מאנית בעת החדשה המוקדמת", שהופיע בגיליון זמנים 128.

מתוך תיאור המאמר באתר זמנים:

השילוב בין מזון לבריאות הוא חוויה אנושית אוניברסלית, אך אופני השילוב והמשמעויות שיוחסו לו השתנו ממקום למקום ומזמן לזמן. מירי שפר־מוסנזון מציגה כמה מההקשרים הללו בעולם העירוני העות’מאני של העת החדשה המוקדמת באזורים דוברי ערבית ותורכית. על סמך עדויות בנות התקופה ממגוון מקורות (חיבורים רפואיים, כרוניקות, תכתובות מנהליות, פרוטוקולים של בתי־משפט וספרות נוסעים) היא משחזרת את האופנים שבהם מזון היה חלק מתפישת בריאות כוללת, הן ברובד האינטלקטואלי־התאורטי והן הלכה למעשה במציאות החיים היומיומית. מזון בהקשרו הבריאותי היה גם אמצעי לסימון חברתי. עם זאת, לשילוב בין מזון לבריאות היו אף מגבלות, ולא כל חיבור ביניהם היה אפשרי, מקובל או רצוי.

הפרק הוקלט באוניברסיטת תל אביב.

מוזיקת פתיח וסיום: Johannes Brahms, Hungarian Dance no. 7 – Allegretto in F major. Performer: Andreas Pfaul השימוש בקטע המוזיקה נעשה תחת רישיון קריאייטיב קומונס (CC-PD).

 

 

לינק להורדת קובץ הפרק

2- הומופוביה ביישוב היהודי במנדט הבריטי

ראיון עם ד"ר עפרי אילני, על המאמר "נגע נפוץ במזרח: תיאורים של הומוסקסואליות בעיתונות העברית של תקופת המנדט", שהופיע בגילון זמנים מספר 131.

מתוך תיאור המאמר באתר "זמנים": היחס להומוסקסואליות בתקופת המנדט נדון בכתיבה ההיסטורית המקומית במידה מועטה בלבד. למרות קיומן של עדויות בכתב ובעל־פה, עד כה העדיפו היסטוריונים של תקופת המנדט לעסוק בסוגיות ממלכתיות ו"מהוגנות" יותר. במאמר ראשוני זה בוחן עפרי אילני את השיח על "משכב זכר" בעיתונות העברית של שנות ה־30 וה־40. בניגוד לתפישה הרווחת כיום בישראל, שקושרת בין הומוסקסואליות לבין מערביות ונאורות, הרי בתקופת המנדט ראו במקרים של משכב זכר צורה של נחשלות הקשורה לקיום במזרח. אי לכך תוארו הומוסקסואלים לא רק כסוטים וכדגנרטים מיניים, אלא גם כמחבלים בטוהר הפרויקט הציוני וכבוגדים בפוטנציה.

הפרק הוקלט באוניברסיטת תל אביב.

מוזיקת פתיח וסיום: Johannes Brahms, Hungarian Dance no. 7 – Allegretto in F major. Performer: Andreas Pfaul השימוש בקטע המוזיקה נעשה תחת רישיון קריאייטיב קומונס (CC-PD)

 

לינק להורדת קובץ הפרק

1- התחזות ושקרים במאה ה-16

ראיון עם פרופ' מירי אליאב-פלדון, על המאמר "לודוביקו די ורתמא: מתחזה סדרתי", שהופיע בגילון זמנים מספר 133-134

מתוך תיאור המאמר באתר "זמנים": המרחקים הגדולים בין אירופה ליבשות האחרות, כלי התעבורה המוגבלים, היעדר אמצעי תקשורת מסודרים – כל אלה מנעו את האפשרות להעביר מידע במהירות או לבדוק את מהימנות המידע שהגיע לידי הקוראים באירופה בראשית העת החדשה. אותן מגבלות אף אפשרו לאנשים שיצאו למרחקים לפשוט את זהותם וללבוש זהויות אחרות. לפיכך, רבים מהנוסעים בעידן התגליות היו – במידה זו או אחרת – מתחזים וכזבנים. מירי אליאב־פלדון בוחנת את חיבורו של הנוסע לודוביקו די ורתמא מבולוניה, מראשית המאה השש־עשרה, שבו הוא מספר על שהותו בחצי־האי ערב ובדרום־מזרח אסיה, ומשלב בין תיאורים מהימנים של מקומות ומנהגים שלא נודעו עד אז לבני אירופה גם לא מעט שמועות והפרזות.

הפרק הוקלט באוניברסיטת תל אביב.

מוזיקת פתיח וסיום: Johannes Brahms, Hungarian Dance no. 7 – Allegretto in F major. Performer: Andreas Pfaul השימוש בקטע המוזיקה נעשה תחת רישיון קריאייטיב קומונס (CC-PD)

 

לינק להורדת קובץ הפרק