20 – מיילדות בעולם הרומי

ראיון עם ד"ר עידו יזרעלוביץ', על המאמר "האם הרומית: מבט חברתי, משפטי ורפואי" שהתפרסם בגיליון זמנים 139.

תיאור המאמר בגיליון זמנים:

כאשר גבר טוען בבית-המשפט כי אשתו לשעבר בהיריון ממנו חרף הכחשותיה – כיצד אפשר לבדוק זאת, ומי אחראי לכך שזכותו ליורש לא תישלל ממנו? בית-המשפט הרומי נדרש לסוגיה זו במחצית השנייה של המאה השנייה לספירה, וקבע כי יש למנות מיילדות מטעמו שיבדקו את האישה, ובמקרה הצורך ישגיחו עליה במהלך הריונה. זוהי דוגמא אחת לאופן שבו האם הרומית הושפעה מהתפשטות הרפואה בתקופה הקיסרית, בעקבות הפצתו של ידע רפואי ברחבי הערים הגדולות בעולם הרומי. עידו יזרעלוביץ' סוקר מקורות רפואיים, משפטיים ותרבותיים מהתקופה, ומראה מה היו הציפיות מהאם הרומית בתקופת ההיריון, במהלך הלידה ובגידול הילדים.

הפרק הוקלט באולפני הרדיו של האוניברסיטה הפתוחה.

מוזיקת פתיח וסיום: Johannes Brahms, Hungarian Dance no. 7 – Allegretto in F major. Performer: Andreas Pfaul השימוש בקטע המוזיקה נעשה תחת רישיון קריאייטיב קומונס (CC-PD).

לינק להורדת הפרק.

19 – הרר, עיר אתיופית תחת כיבוש מצרי

ראיון עם ד"ר אבישי בן דרור, על המאמר "אסלאם ומודרניזציה: הרר תחת הכיבוש המצרי" שהתפרסם בגיליון זמנים 92.

תיאור המאמר בגיליון זמנים:

בהרר, עיר עתיקה ומבוצרת באתיופיה של ימינו, נוצר בשלהי המאה התשע-עשרה עימות מיוחד במינו בין חברה אסלאמית עממית-מסורתית לבין המודרניזציה שהביא עמו הכיבוש המצרי של העיר וסביבתה. לא היה זה פרק בעימות הקלסי בין מערב נוצרי-אימפריאליסטי לבין חברה אסלאמית מתגוננת, אלא בין שתי חברות אסלאמיות, אשר לכל אחת רקע שונה ותפישות שונות של אסלאם, זהות וקדמה. אבישי בן-דרור דן בכיבוש ובמפעל המודרניזציה בהרר, שהיה חלק מן הניסיון של הח'דיו אסמאעיל לכונן אימפריה אפריקנית. המפגש בין המצרים לבחרה העירונית השבטית בבירת האסלאם בקרן אפריקה היה יוצא דופן בהשוואה למפגשים דומים במרחב שכבשו המצרים באותה עת בין הנילוס וחוף ים סוף. המורשת הפולטית והדתית של העיר מצד אחד, והתשומות המיוחדות של המצרים מצד שני, הפכו את הרר לזירה מעניינת במיוחד של מפגש בין תרבויות.

ד"ר אבישי בן-דרור חוקר ומלמד באוניברסיטה הפתוחה ובמכון טרומן באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחרונה ראה אור ספרו על ההיסטוריה של העיר הרר במאה ה-19: Emirate, Egyptian, Ethiopian: Colonial Experiences in Late Nineteenth-Century Harar.

הפרק הוקלט באולפני הרדיו של האוניברסיטה הפתוחה.

מוזיקת פתיח וסיום: Johannes Brahms, Hungarian Dance no. 7 – Allegretto in F major. Performer: Andreas Pfaul השימוש בקטע המוזיקה נעשה תחת רישיון קריאייטיב קומונס (CC-PD).

לינק להורדת הפרק.

18 – אירופאים פוגשים את ילידי העולם החדש במאה ה-16

ראיון עם ד"ר אלכס קרנר, על המאמר "מילים ובגדים במפגש בין האירופאים לילידי העולם החדש במאה השש-עשרה" שהתפרסם בגיליון  זמנים 133-134.

תיאור המאמר בגיליון זמנים:

כיצד נוצרת תקשורת בין שני עולמות זרים זה לזה? על־פי כריסטופר קולומבוס, "באמצעות מחוות וסימנים, או באמצעות מילים". כך, לפחות, תיאר המגלה הנודע את הניסיונות הראשונים לנהל דו־שיח עם ילידי העולם החדש. אך לצד הדו־שיח המילולי התנהלה בין האירופאים לילידי יבשת אמריקה גם תקשורת חזותית, שבה הלבוש מילא תפקיד מרכזי. כפי שמסביר אלכס קרנר, העירום האינדיאני בלבל את הכובשים מאירופה ואלה החלו "להלביש" את המקומיים ולסמנם באמצעות מלבושים שונים. כבר בשלבים הראשוניים של המפגש, התקשורת עוצבה כך שתשרת את האינטרסים של הכובשים. על הילידים נכפו כללי לבוש אירופיים, וסממנים חיצוניים אלה תרמו לסימון ההייררכיה הקולוניאלית המתגבשת.

ד"ר אלכס קרנר הוא היסטוריון של אירופה בעת החדשה המוקדמת ועמית מחקר בבית הספר להיסטוריה באוניברסיטת חיפה.

הפרק הוקלט באולפני הרדיו של האוניברסיטה הפתוחה.

מוזיקת פתיח וסיום: Johannes Brahms, Hungarian Dance no. 7 – Allegretto in F major. Performer: Andreas Pfaul השימוש בקטע המוזיקה נעשה תחת רישיון קריאייטיב קומונס (CC-PD).

לינק להורדת הפרק.

17 – דורותיאה לאנג וסאלי מאן: צלמות אמריקאיות

ראיון עם ד"ר איילת כרמי, על המאמר "דורותיאה לאנג וסאלי מאן: לאומיות, גזע ומגדר בצילום הנוף האמריקני" שהתפרסם בגיליון  זמנים 139.

תיאור המאמר בגיליון זמנים:

הצלמות דורותיאה לאנג וסאלי מאן יצרו בשנות ה־30 (לאנג) ובשנות ה־90 (מאן) של המאה העשרים גוף עבודות מרשים, שמייצג את נופי ארצות־הברית. עם זאת, עבודותיהן לא הוכנסו לקנון צילום הנוף האמריקני, שהורכב כולו מצלמים גברים, אלא התפרשׁו בהתאם לסטראוטיפים שלפיהם הדרום האמריקני הוא אזור כושל המזוהה עם חטא תקופת העבדות, ובהתאם להטיות מגדריות המציגות דימויים שיצרו נשים כשולִיים, רגשיים ואישיים. איילת כרמי בוחנת את דרך התקבלותם של תצלומי הנוף של לאנג ומאן, ומראה כיצד הייררכיות מגדריות ואזוריות עיצבו את הקנון של צילום הנוף האמריקני, ומילאו תפקיד מכריע בכינון זהויות לאומיות ומרחבים גאוגרפיים.

ד"ר איילת כרמי מלמדת בחוג לתולדות האמנות באוניברסיטת תל אביב. היא חזרה השנה מפוסט-דוקטורט באוניברסיטת הרווארד, שם כתבה את ספרה על הצלמת האמריקנית העכשווית, סאלי מאן.

הפרק הוקלט באולפני הרדיו של האוניברסיטה הפתוחה.

צילום מאת דורותיאה לאנג, "אם נודדת"

מוזיקת פתיח וסיום: Johannes Brahms, Hungarian Dance no. 7 – Allegretto in F major. Performer: Andreas Pfaul השימוש בקטע המוזיקה נעשה תחת רישיון קריאייטיב קומונס (CC-PD).

לינק להורדת הפרק.

16 – חיים אינטלקטואליים בממלכת ירושלים הצלבנית

ראיון עם ד"ר יונתן רובין, על המאמר "פעילות אינטלקטואלית בממלכת ירושלים הצלבנית" שהופיע בגיליון זמנים 124.

תיאור המאמר בגיליון זמנים:

רבים מההיסטוריונים שחקרו את ממלכת ירושלים הצלבנית הדגישו את מיעוטם של המגעים התרבותיים וההשפעות ההדדיות בין המתיישבים האירופאים בלבנט לעולם האסלאם, בניגוד בולט למה שהתרחש בנקודות מפגש אחרות בין שתי הציביליזציות – חצי־האי האיברי וסיציליה. אולם, טוען יונתן רובין, אין פירוש הדבר שלא התקיימה פעילות אינטלקטואלית בממלכה ושלא נוצרו בה מגעים בין־תרבותיים. סיפור פעילותם של שלושה אישים, בנואה מאליניאן, תומס אניי ויוהנס מאנקונה, במרוצת המאה השלוש־עשרה בממלכה הצלבנית, מראה כיצד אנשים שרכשו את השכלתם במערב הביאו תפישות חדשות מאירופה ללבנט, אך בה בעת קיימו מגעים עם בני קבוצות תרבותיות שונות, רכשו ידיעות חדשות, ואלה הגיעו באמצעותם למערב.

ד"ר יונתן רובין מלמד במחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. המחקרים שלו מתמקדים בהיסטוריה התרבותית של ממלכת ירושלים הצלבנית ובצליינות בימי הביניים. לאחרונה גם יצא לאור ספרו: Learning in a Crusader City: Intellectual Activity and Intercultural Exchanges in Acre, 1191-1291.

הפרק הוקלט באולפני הרדיו של האוניברסיטה הפתוחה.

מוזיקת פתיח וסיום: Johannes Brahms, Hungarian Dance no. 7 – Allegretto in F major. Performer: Andreas Pfaul השימוש בקטע המוזיקה נעשה תחת רישיון קריאייטיב קומונס (CC-PD).

לינק להורדת הפרק.

14 – האולימפיאדה העממית שבוטלה ברגע האחרון

ראיון עם פרופ' רענן ריין, על המאמר "ברצלונה 1936: האולימפיאדה העממית שלא הייתה", שהופיע בגיליון זמנים 137.

תיאור המאמר בגיליון זמנים:

קולות הנפץ והיריות שנשמעו בברצלונה בלילה שבין 18 ל־19 ביולי 1936 סימנו את פתיחתה של מלחמת האזרחים הספרדית, אך גם חרצו את גורלה של האולימפיאדה העממית שהייתה צפויה להיפתח בעיר למחרת היום. האולימפיאדה העממית הייתה אמורה לקרוא תיגר על המשחקים האולימפיים שעמדו להיערך בברלין ולשמש כשופר תעמולה של המשטר הנאצי. במאמר זה מספר רענן ריין את סיפורה של האולימפיאדה שלא התקיימה מבעד לעיניהם של חברי המשלחת הארץ־ישראלית לתחרויות, אנשי מועדון "הפועל". הנציגים מהארץ יצאו לספרד כדי להפגין רוח ספורט פועלית עממית וסולידריות בינלאומית, וחלקם אף נשארו על אדמתה לאחר ביטול תחרויות הספורט, כדי להילחם נגד המיליציות של הגנרל פרנקו.

פרופ' רענן ריין הוא סגן נשיא אוניברסיטת תל-אביב, ומופקד הקתדרה ללימודים איבריים ולטינו-אמריקניים ע"ש אליאס סוראסקי באוניברסיטה.

הפרק הוקלט באולפני הרדיו של האוניברסיטה הפתוחה.

מוזיקת פתיח וסיום: Johannes Brahms, Hungarian Dance no. 7 – Allegretto in F major. Performer: Andreas Pfaul השימוש בקטע המוזיקה נעשה תחת רישיון קריאייטיב קומונס (CC-PD).

לינק להורדת הפרק.

13 – לסביות פמיניסטיות רדיקליות בירושלים, בשנות ה-70 וה-80

ראיון עם פרופ' איריס רחמימוב, על המאמר "סעודות, הפגנות והתפכחות: רדיקליזם לסבי בירושלים, 1989-1972" שהופיע בגיליון זמנים 131.

תיאור המאמר בגיליון זמנים:

האקטיביזם הלסבי בישראל התחיל במרכזים הפמיניסטיים שנוסדו בראשית שנות ה־70 בשלוש הערים הגדולות, ובקבוצות שמאל רדיקליות כגון "מצפן" ו"שס"י" (שמאל סוציאליסטי ישראלי). בירושלים התפתחה הקבוצה הפמיניסטית הרדיקלית ביותר – קבוצה שקשרה מהפכה מינית ומגדרית בחזון מהפכני כולל של החברה הישראלית. מאמר זה משרטט את התפתחותה באמצע שנות ה־80 של פרקטיקה פוליטית פתוחה יותר, שחתרה לרפורמה בזירות החברתיות הרלוונטיות לנשים לסביות, ואשר התבססה על צורכי ההווה. התובנה שיש דרכים שונות להיות לסבית ופמיניסטית הייתה הבסיס שעליו נבנתה התודעה הלסבית הישראלית החדשה, תודעה שסללה את הדרך ל"מהפכה הגאה של שנות ה־90".

פרופ' איריס רחמימוב מלמדת היסטוריה באוניברסיטת תל-אביב, וכיהנה כעורכת "זמנים" במשך כ-5 שנים. היא פעילה בקהילה הלהט"בית ואישה טרנסג'נדרית.

הפרק הוקלט באולפני הרדיו של האוניברסיטה הפתוחה.

מוזיקת פתיח וסיום: Johannes Brahms, Hungarian Dance no. 7 – Allegretto in F major. Performer: Andreas Pfaul השימוש בקטע המוזיקה נעשה תחת רישיון קריאייטיב קומונס (CC-PD).

לינק להורדת הפרק.