7 – בריאות ואוכל באימפריה העות'מאנית בעת החדשה המוקדמת

ראיון עם פרופ' מירי שפר-מוסנזון, על המאמר "קולינריה ובריאות באימפריה העות'מאנית בעת החדשה המוקדמת", שהופיע בגיליון זמנים 128.

מתוך תיאור המאמר באתר זמנים:

השילוב בין מזון לבריאות הוא חוויה אנושית אוניברסלית, אך אופני השילוב והמשמעויות שיוחסו לו השתנו ממקום למקום ומזמן לזמן. מירי שפר־מוסנזון מציגה כמה מההקשרים הללו בעולם העירוני העות’מאני של העת החדשה המוקדמת באזורים דוברי ערבית ותורכית. על סמך עדויות בנות התקופה ממגוון מקורות (חיבורים רפואיים, כרוניקות, תכתובות מנהליות, פרוטוקולים של בתי־משפט וספרות נוסעים) היא משחזרת את האופנים שבהם מזון היה חלק מתפישת בריאות כוללת, הן ברובד האינטלקטואלי־התאורטי והן הלכה למעשה במציאות החיים היומיומית. מזון בהקשרו הבריאותי היה גם אמצעי לסימון חברתי. עם זאת, לשילוב בין מזון לבריאות היו אף מגבלות, ולא כל חיבור ביניהם היה אפשרי, מקובל או רצוי.

הפרק הוקלט באוניברסיטת תל אביב.

מוזיקת פתיח וסיום: Johannes Brahms, Hungarian Dance no. 7 – Allegretto in F major. Performer: Andreas Pfaul השימוש בקטע המוזיקה נעשה תחת רישיון קריאייטיב קומונס (CC-PD).

 

6 – אשכנזים ערבים?

ראיון עם עידו הררי, על המאמר "אשכנזים ערבים? קרבה והתבדלות ב"יישוב הישן" בירושלים", שהופיע בגיליון זמנים 135.

תיאור המאמר בגיליון זמנים:

במשך מאות שנים הייתה קהילת היהודים האשכנזים חלק אינטגרלי ממרקם החיים המשותפים בירושלים, מרקם שכלל מוסלמים, יהודים ונוצרים מרקע מגוון. למרות זאת, ההיסטוריוגרפיה היהודית החדשה לא הקדישה תשומת לב רבה לקהילה זו, אם משום שייצגה עולם ערכים שלא תאם את האידאולוגיה הלאומית המודרנית ואם בשל נטיית המחקר ההיסטורי, בכתיבה על יחסי יהודים ולא־יהודים בארץ, להעדיף בדרך כלל את נקודות החיכוך דווקא. במאמר זה מבקש עידו הררי לשרטט קווים לאופן השתלבותם של תושבי ירושלים האשכנזים בחיי העיר, תוך התמקדות בשאלות של שפה ולבוש. באמצעות שימוש במקורות חיצוניים ופנימיים, בטקסטים הלכתיים ואתנוגרפיים, מצטיירת תמונה נטולת אידאליזציה שבה מצד אחד מופיעים היהודים האשכנזים באופן מובהק כ"בני הארץ" או כ"ילידים", ומצד שני כמי ששומרים בקפידה על גבולות זהותם הנפרדת מבני הארץ האחרים דווקא במקומות שבהם היא עשויה להיטשטש (ואכן מיטשטשת).

הפרק הוקלט באוניברסיטת תל אביב.

מוזיקת פתיח וסיום: Johannes Brahms, Hungarian Dance no. 7 – Allegretto in F major. Performer: Andreas Pfaul השימוש בקטע המוזיקה נעשה תחת רישיון קריאייטיב קומונס (CC-PD).

 

4 – פינוי העיר עזה וחורבנה במלחמת העולם הראשונה

ראיון עם דותן הלוי, על המאמר "עזה ואנשיה: גלות וחורבן" , שהופיע בגיליון זמנים 126, וניתן להורדה במלואו.

תיאור המאמר בגיליון זמנים:

סיפורם הקשה של העיר עזה ותושביה במלחמת העולם הראשונה אינו מוכר בספרות הזיכרון ובספרות המחקר של תולדות המלחמה אלא בקוויו הכלליים ביותר. משום מיקומה בקו החזית הצבאית העות'מאנית־הבריטית, הפכה העיר השלישית בגודלה בארץ (אחרי ירושלים ויפו) לזירת קרבות הרסנית באביב-קיץ 1917 .כל תושביה, כ־40 אלף נפש, פונו בצו צבאי עות'מאני ונפוצו לכל עבר, ברחבי הארץ ומחוצה לה, והעיר עצמה נחרבה בפעילות מלחמתית. הסיפור של עזה, כותב דותן הלוי, הוא אמנם מקרה קיצוני ולא־מייצג. אבל היעדרו מן המורשת הכתובה יש בו כדי לשקף את השתיקה המאפיינת היבטים רבים של הוויית המלחמה בארץ, בייחוד בחברה הערבית שמיעטה לתעד את קורותיה. עם זאת, המאמר מעיד שהמקורות הקיימים מאפשרים שחזור של האירועים האלה, לפחות באופן חלקי.

הפרק הוקלט באוניברסיטת תל אביב.

מוזיקת פתיח וסיום: Johannes Brahms, Hungarian Dance no. 7 – Allegretto in F major. Performer: Andreas Pfaul השימוש בקטע המוזיקה נעשה תחת רישיון קריאייטיב קומונס (CC-PD).

3- כיצד עוצב הגבול בין מזרח גרמניה למערב גרמניה?

ראיון עם ד"ר שגיא שפר, על המאמר "מגבול למדינה: אינטרסים מערביים והקמתה של גרמניה המזרחית", שהופיע בגיליון זמנים מספר 132.

מתוך תיאור המאמר באתר "זמנים": מדינות אינן נבנות ביום אחד, וקיים הבדל בין הכרזה רשמית על הקמת מדינה לבין שליטה הלכה למעשה בטריטוריה מסוימת. תהליך בנייתה של המדינה המזרח גרמנית החל לצבור תאוצה רק באביב 1952, כתגובה לחימושה מחדש של גרמניה המערבית ולהצטרפותה של זו למערך בריתות של ארצות־הברית. ואולם, כפי ששגיא שפר מראה, ביסוסו היעיל של הגבול בין גרמניה המזרחית למערבה היה תהליך רב־שנים, שלמעשה החל עוד לפני שהוקמו שתי המדינות בשנת 1949 והונע בראשיתו על־ידי אינטרסים ומהלכים כלכליים של בעלות הברית המערביות. פרק זה בהיסטוריה של חלוקת גרמניה הוסווה ונשאר גם היום במידה רבה חבוי מאחורי הצעדים הגלויים, התקיפים והאלימים שיזמה ממשלת מזרח גרמניה.

הפרק הוקלט באוניברסיטת תל אביב.

מוזיקת פתיח וסיום: Johannes Brahms, Hungarian Dance no. 7 – Allegretto in F major. Performer: Andreas Pfaul השימוש בקטע המוזיקה נעשה תחת .רישיון קריאייטיב קומונס (CC-PD)

על הפודקאסט

בפודקאסט כתב העת זמנים תוכלו לשמוע מדי כחודש ראיונות עם חוקרות וחוקרים אשר כתבו לכתב העת, בנושא המאמר.
המראיינים הם אלה אילון ואסף מונד, תלמידי תואר שלישי בבית הספר להיסטוריה ע"ש יעבץ באוניברסיטת תל אביב.
את פרקי הפודקאסט תוכלו למצוא באתר זה, ב-itunes או באפליקציית פודקאסטים אחרים בטלפון הנייד שלכם או בטאבלט.

האזנה נעימה!