ראיון עם ד"ר יונתן רובין, על המאמר "פעילות אינטלקטואלית בממלכת ירושלים הצלבנית" שהופיע בגיליון זמנים 124.

תיאור המאמר בגיליון זמנים:

רבים מההיסטוריונים שחקרו את ממלכת ירושלים הצלבנית הדגישו את מיעוטם של המגעים התרבותיים וההשפעות ההדדיות בין המתיישבים האירופאים בלבנט לעולם האסלאם, בניגוד בולט למה שהתרחש בנקודות מפגש אחרות בין שתי הציביליזציות – חצי־האי האיברי וסיציליה. אולם, טוען יונתן רובין, אין פירוש הדבר שלא התקיימה פעילות אינטלקטואלית בממלכה ושלא נוצרו בה מגעים בין־תרבותיים. סיפור פעילותם של שלושה אישים, בנואה מאליניאן, תומס אניי ויוהנס מאנקונה, במרוצת המאה השלוש־עשרה בממלכה הצלבנית, מראה כיצד אנשים שרכשו את השכלתם במערב הביאו תפישות חדשות מאירופה ללבנט, אך בה בעת קיימו מגעים עם בני קבוצות תרבותיות שונות, רכשו ידיעות חדשות, ואלה הגיעו באמצעותם למערב.

ד"ר יונתן רובין מלמד במחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. המחקרים שלו מתמקדים בהיסטוריה התרבותית של ממלכת ירושלים הצלבנית ובצליינות בימי הביניים. לאחרונה גם יצא לאור ספרו: Learning in a Crusader City: Intellectual Activity and Intercultural Exchanges in Acre, 1191-1291.

הפרק הוקלט באולפני הרדיו של האוניברסיטה הפתוחה.

מוזיקת פתיח וסיום: Johannes Brahms, Hungarian Dance no. 7 – Allegretto in F major. Performer: Andreas Pfaul השימוש בקטע המוזיקה נעשה תחת רישיון קריאייטיב קומונס (CC-PD).

לינק להורדת הפרק.

ראיון עם פרופ' רענן ריין, על המאמר "ברצלונה 1936: האולימפיאדה העממית שלא הייתה", שהופיע בגיליון זמנים 137.

תיאור המאמר בגיליון זמנים:

קולות הנפץ והיריות שנשמעו בברצלונה בלילה שבין 18 ל־19 ביולי 1936 סימנו את פתיחתה של מלחמת האזרחים הספרדית, אך גם חרצו את גורלה של האולימפיאדה העממית שהייתה צפויה להיפתח בעיר למחרת היום. האולימפיאדה העממית הייתה אמורה לקרוא תיגר על המשחקים האולימפיים שעמדו להיערך בברלין ולשמש כשופר תעמולה של המשטר הנאצי. במאמר זה מספר רענן ריין את סיפורה של האולימפיאדה שלא התקיימה מבעד לעיניהם של חברי המשלחת הארץ־ישראלית לתחרויות, אנשי מועדון "הפועל". הנציגים מהארץ יצאו לספרד כדי להפגין רוח ספורט פועלית עממית וסולידריות בינלאומית, וחלקם אף נשארו על אדמתה לאחר ביטול תחרויות הספורט, כדי להילחם נגד המיליציות של הגנרל פרנקו.

פרופ' רענן ריין הוא סגן נשיא אוניברסיטת תל-אביב, ומופקד הקתדרה ללימודים איבריים ולטינו-אמריקניים ע"ש אליאס סוראסקי באוניברסיטה.

הפרק הוקלט באולפני הרדיו של האוניברסיטה הפתוחה.

מוזיקת פתיח וסיום: Johannes Brahms, Hungarian Dance no. 7 – Allegretto in F major. Performer: Andreas Pfaul השימוש בקטע המוזיקה נעשה תחת רישיון קריאייטיב קומונס (CC-PD).

לינק להורדת הפרק.

ראיון עם פרופ' אורית רוזין, על המאמר "תאוות בשרים: התשוקה לבשר בישראל בתקופת הצנע, 1953-1947", שהופיע בגיליון זמנים, 128.

תיאור המאמר בגיליון זמנים:

לבשר יש מעמד ייחודי בתזונה האנושית. הצמצום החד באספקת בשר לאוכלוסייה האזרחית במהלך מלחמת העצמאות ובשנות הצנע שלאחריה,הוליד מגוון תגובות אזרחיות ובהן צמיחתו של שוק שחור, התפתחות ענף חקלאי משגשג לגידול וממכר של בשר חזיר, ומערך הברחות שחצה גבולות לאומיים גם בתקופת המלחמה. כמו בחברות אנושיות רבות, ניכר שאף בחברה הישראלית היה קיים "רעב לבשר" – תשוקה שלא היה אפשר לשכך באמצעות תחליפים כמו "דג הפילה", שהפך לסמל התקופה. אורית רוזין עוקבת אחר התמודדותם של הישראלים הראשונים עם היעדר בשר משולחנם ומגלה כך טפח מדיוקנה של התרבות הישראלית בת הזמן.

הפרק הוקלט באוניברסיטת תל אביב.

מוזיקת פתיח וסיום: Johannes Brahms, Hungarian Dance no. 7 – Allegretto in F major. Performer: Andreas Pfaul השימוש בקטע המוזיקה נעשה תחת רישיון קריאייטיב קומונס (CC-PD).

לינק להורדת קובץ הפרק

ראיון עם עידו הררי, על המאמר "אשכנזים ערבים? קרבה והתבדלות ב"יישוב הישן" בירושלים", שהופיע בגיליון זמנים 135.

תיאור המאמר בגיליון זמנים:

במשך מאות שנים הייתה קהילת היהודים האשכנזים חלק אינטגרלי ממרקם החיים המשותפים בירושלים, מרקם שכלל מוסלמים, יהודים ונוצרים מרקע מגוון. למרות זאת, ההיסטוריוגרפיה היהודית החדשה לא הקדישה תשומת לב רבה לקהילה זו, אם משום שייצגה עולם ערכים שלא תאם את האידאולוגיה הלאומית המודרנית ואם בשל נטיית המחקר ההיסטורי, בכתיבה על יחסי יהודים ולא־יהודים בארץ, להעדיף בדרך כלל את נקודות החיכוך דווקא. במאמר זה מבקש עידו הררי לשרטט קווים לאופן השתלבותם של תושבי ירושלים האשכנזים בחיי העיר, תוך התמקדות בשאלות של שפה ולבוש. באמצעות שימוש במקורות חיצוניים ופנימיים, בטקסטים הלכתיים ואתנוגרפיים, מצטיירת תמונה נטולת אידאליזציה שבה מצד אחד מופיעים היהודים האשכנזים באופן מובהק כ"בני הארץ" או כ"ילידים", ומצד שני כמי ששומרים בקפידה על גבולות זהותם הנפרדת מבני הארץ האחרים דווקא במקומות שבהם היא עשויה להיטשטש (ואכן מיטשטשת).

הפרק הוקלט באוניברסיטת תל אביב.

מוזיקת פתיח וסיום: Johannes Brahms, Hungarian Dance no. 7 – Allegretto in F major. Performer: Andreas Pfaul השימוש בקטע המוזיקה נעשה תחת רישיון קריאייטיב קומונס (CC-PD).

לינק להורדת קובץ הפרק

ראיון עם דותן הלוי, על המאמר "עזה ואנשיה: גלות וחורבן" , שהופיע בגיליון זמנים 126, וניתן להורדה במלואו.

תיאור המאמר בגיליון זמנים:

סיפורם הקשה של העיר עזה ותושביה במלחמת העולם הראשונה אינו מוכר בספרות הזיכרון ובספרות המחקר של תולדות המלחמה אלא בקוויו הכלליים ביותר. משום מיקומה בקו החזית הצבאית העות'מאנית־הבריטית, הפכה העיר השלישית בגודלה בארץ (אחרי ירושלים ויפו) לזירת קרבות הרסנית באביב-קיץ 1917 .כל תושביה, כ־40 אלף נפש, פונו בצו צבאי עות'מאני ונפוצו לכל עבר, ברחבי הארץ ומחוצה לה, והעיר עצמה נחרבה בפעילות מלחמתית. הסיפור של עזה, כותב דותן הלוי, הוא אמנם מקרה קיצוני ולא־מייצג. אבל היעדרו מן המורשת הכתובה יש בו כדי לשקף את השתיקה המאפיינת היבטים רבים של הוויית המלחמה בארץ, בייחוד בחברה הערבית שמיעטה לתעד את קורותיה. עם זאת, המאמר מעיד שהמקורות הקיימים מאפשרים שחזור של האירועים האלה, לפחות באופן חלקי.

הפרק הוקלט באוניברסיטת תל אביב.

מוזיקת פתיח וסיום: Johannes Brahms, Hungarian Dance no. 7 – Allegretto in F major. Performer: Andreas Pfaul השימוש בקטע המוזיקה נעשה תחת רישיון קריאייטיב קומונס (CC-PD).

לינק להורדת קובץ הפרק

ראיון עם ד"ר עפרי אילני, על המאמר "נגע נפוץ במזרח: תיאורים של הומוסקסואליות בעיתונות העברית של תקופת המנדט", שהופיע בגילון זמנים מספר 131.

מתוך תיאור המאמר באתר "זמנים": היחס להומוסקסואליות בתקופת המנדט נדון בכתיבה ההיסטורית המקומית במידה מועטה בלבד. למרות קיומן של עדויות בכתב ובעל־פה, עד כה העדיפו היסטוריונים של תקופת המנדט לעסוק בסוגיות ממלכתיות ו"מהוגנות" יותר. במאמר ראשוני זה בוחן עפרי אילני את השיח על "משכב זכר" בעיתונות העברית של שנות ה־30 וה־40. בניגוד לתפישה הרווחת כיום בישראל, שקושרת בין הומוסקסואליות לבין מערביות ונאורות, הרי בתקופת המנדט ראו במקרים של משכב זכר צורה של נחשלות הקשורה לקיום במזרח. אי לכך תוארו הומוסקסואלים לא רק כסוטים וכדגנרטים מיניים, אלא גם כמחבלים בטוהר הפרויקט הציוני וכבוגדים בפוטנציה.

הפרק הוקלט באוניברסיטת תל אביב.

מוזיקת פתיח וסיום: Johannes Brahms, Hungarian Dance no. 7 – Allegretto in F major. Performer: Andreas Pfaul השימוש בקטע המוזיקה נעשה תחת רישיון קריאייטיב קומונס (CC-PD)

לינק להורדת קובץ הפרק