14 – האולימפיאדה העממית שבוטלה ברגע האחרון

ראיון עם פרופ' רענן ריין, על המאמר "ברצלונה 1936: האולימפיאדה העממית שלא הייתה", שהופיע בגיליון זמנים 137.

תיאור המאמר בגיליון זמנים:

קולות הנפץ והיריות שנשמעו בברצלונה בלילה שבין 18 ל־19 ביולי 1936 סימנו את פתיחתה של מלחמת האזרחים הספרדית, אך גם חרצו את גורלה של האולימפיאדה העממית שהייתה צפויה להיפתח בעיר למחרת היום. האולימפיאדה העממית הייתה אמורה לקרוא תיגר על המשחקים האולימפיים שעמדו להיערך בברלין ולשמש כשופר תעמולה של המשטר הנאצי. במאמר זה מספר רענן ריין את סיפורה של האולימפיאדה שלא התקיימה מבעד לעיניהם של חברי המשלחת הארץ־ישראלית לתחרויות, אנשי מועדון "הפועל". הנציגים מהארץ יצאו לספרד כדי להפגין רוח ספורט פועלית עממית וסולידריות בינלאומית, וחלקם אף נשארו על אדמתה לאחר ביטול תחרויות הספורט, כדי להילחם נגד המיליציות של הגנרל פרנקו.

הפרק הוקלט באולפני הרדיו של האוניברסיטה הפתוחה.

מוזיקת פתיח וסיום: Johannes Brahms, Hungarian Dance no. 7 – Allegretto in F major. Performer: Andreas Pfaul השימוש בקטע המוזיקה נעשה תחת רישיון קריאייטיב קומונס (CC-PD).

לינק להורדת הפרק.

10 – בין העיר לחצר: הון-שלטון בצרפת במאה ה-17

ראיון עם ד"ר עודד רבינוביץ', על המאמר "בין העיר לחצר: משפחת פרו בוורסאי", שהופיע בגיליון זמנים 132.

תיאור המאמר בגיליון זמנים:

היסטוריונים לרוב נוהגים לבחון את חצר המלוכה בוורסאי כמקור של טעם ואסתטיקה, או לחקור את מערכות היחסים שהתקיימו בין יושבי החצר. עודד רבינוביץ' מתבונן בוורסאי מזווית אחרת ובודק את האופן שבו בני משפחת פֶּרוֹ (Perrault), אנשי ספרות ומדע מהמאה השבע־עשרה, הצליחו לנכס לעצמם סמלים ומשאבים של החצר כחלק מהאסטרטגיה המשפחתית שלהם. הם הפכו את ורסאי למעין "מוסד משפחתי", קירבו את המלך לואי הארבעה־עשר ואת ארמונו אל קהלים חדשים ובכך תרמו לעיצוב הדימוי של ורסאי. רשתות משפחתיות, ולא רק "מכונת התעמולה" של המונרכיה, מילאו תפקיד מהותי בפוליטיקה התרבותית של צרפת באותה תקופה.

הפרק הוקלט באוניברסיטת תל אביב.

מוזיקת פתיח וסיום: Johannes Brahms, Hungarian Dance no. 7 – Allegretto in F major. Performer: Andreas Pfaul השימוש בקטע המוזיקה נעשה תחת רישיון קריאייטיב קומונס (CC-PD).

לינק להורדת קובץ הפרק

8 – דרכונים ותעודות מסע באירופה במאה ה-20

ראיון עם ד"ר ירון ג'אן, על המאמר "שייכות מנוירת: יהודים ותעודות מסע באירופה בין שתי מלחמות העולם", שהופיע בגיליון זמנים 133-134.

תיאור המאמר בגיליון זמנים:

פתגם שגור מימי המהפכה ברוסיה קבע ששלושה דברים דרושים לו לאדם על מנת לשרוד: גוף, נשמה ודרכון. העדר דרכון היה הרה אסון במיוחד למאות אלפי בני־אדם שנמלטו מאזורי מגוריהם בעקבות קריסת הסדר הישן לאחר מלחמת העולם הראשונה וגל האלימות ההמונית ששטף את אירופה. מלחמות האזרחים שהתחוללו באזורים שונים ביבשת הותירו רבים ללא קורת גג, ובעיקר ללא דרכון או ניירות שיוכלו להכיר במעמדם ובכך לאפשר להם למצוא מקלט. קורבנותיה היהודים של קריסת הסדר האימפריאלי באירופה היו במצב חמור במיוחד. בהיעדר ריבונות טריטוריאלית מובחנת שתערוב לביטחונם ובעידן שבו נרדפו בשל שייכותם הדתית, התמעטו סיכוייהם לזכות ב"ניירות" ועמם בזכויות יסוד אוניברסליות.

הפרק הוקלט באוניברסיטת תל אביב.

מוזיקת פתיח וסיום: Johannes Brahms, Hungarian Dance no. 7 – Allegretto in F major. Performer: Andreas Pfaul השימוש בקטע המוזיקה נעשה תחת רישיון קריאייטיב קומונס (CC-PD).

 

לינק להורדת קובץ הפרק

5 – כיצד הומצאה האופנה במאה ה-14?

ראיון עם ד"ר שושנה-רוז מרזל, על המאמר "על המצאת האופנה באיטליה ובדרום צרפת במאה הארבע-עשרה", שהופיע בגיליון זמנים 136.

תיאור המאמר בגיליון זמנים: 

המאה הארבע-עשרה באירופה התאפיינה באירועים קשים: רעב, מלחמות בלתי-פוסקות, שינויים אקלימיים ומגפת הדבר. מאה זו נחשבת על כן לאחת הקשות בהיסטוריה של אירופה. ואולם, דווקא בעידן מועד לפורענות זה הומצאה האופנה – תחילה באיטליה ובדרום צרפת, ומשם התפשטה לכלל המרחב האירופי. במאמר זה מבקשת שושנה-רוז מרזל להראות שהמצאת האופנה קשורה קשר הדוק למאורעות הטראומטיים של אותה מאה ולרצון של חלק מבני התקופה להשתעשע, להתענג ולנצל את החיים עד תומם. חלוצי האופנה חשו שעולמם התערער, ומנהגי לבוש קודמים, שנתפשו כקוד מחייב וקבוע, לא היו תקפים או מחייבים עוד.

הפרק הוקלט באוניברסיטת תל אביב.

מוזיקת פתיח וסיום: Johannes Brahms, Hungarian Dance no. 7 – Allegretto in F major. Performer: Andreas Pfaul השימוש בקטע המוזיקה נעשה תחת רישיון קריאייטיב קומונס (CC-PD).

 

 

לינק להורדת קובץ הפרק

3- כיצד עוצב הגבול בין מזרח גרמניה למערב גרמניה?

ראיון עם ד"ר שגיא שפר, על המאמר "מגבול למדינה: אינטרסים מערביים והקמתה של גרמניה המזרחית", שהופיע בגיליון זמנים מספר 132.

מתוך תיאור המאמר באתר "זמנים": מדינות אינן נבנות ביום אחד, וקיים הבדל בין הכרזה רשמית על הקמת מדינה לבין שליטה הלכה למעשה בטריטוריה מסוימת. תהליך בנייתה של המדינה המזרח גרמנית החל לצבור תאוצה רק באביב 1952, כתגובה לחימושה מחדש של גרמניה המערבית ולהצטרפותה של זו למערך בריתות של ארצות־הברית. ואולם, כפי ששגיא שפר מראה, ביסוסו היעיל של הגבול בין גרמניה המזרחית למערבה היה תהליך רב־שנים, שלמעשה החל עוד לפני שהוקמו שתי המדינות בשנת 1949 והונע בראשיתו על־ידי אינטרסים ומהלכים כלכליים של בעלות הברית המערביות. פרק זה בהיסטוריה של חלוקת גרמניה הוסווה ונשאר גם היום במידה רבה חבוי מאחורי הצעדים הגלויים, התקיפים והאלימים שיזמה ממשלת מזרח גרמניה.

הפרק הוקלט באוניברסיטת תל אביב.

מוזיקת פתיח וסיום: Johannes Brahms, Hungarian Dance no. 7 – Allegretto in F major. Performer: Andreas Pfaul השימוש בקטע המוזיקה נעשה תחת .רישיון קריאייטיב קומונס (CC-PD)

 

לינק להורדת קובץ הפרק

1- התחזות ושקרים במאה ה-16

ראיון עם פרופ' מירי אליאב-פלדון, על המאמר "לודוביקו די ורתמא: מתחזה סדרתי", שהופיע בגילון זמנים מספר 133-134

מתוך תיאור המאמר באתר "זמנים": המרחקים הגדולים בין אירופה ליבשות האחרות, כלי התעבורה המוגבלים, היעדר אמצעי תקשורת מסודרים – כל אלה מנעו את האפשרות להעביר מידע במהירות או לבדוק את מהימנות המידע שהגיע לידי הקוראים באירופה בראשית העת החדשה. אותן מגבלות אף אפשרו לאנשים שיצאו למרחקים לפשוט את זהותם וללבוש זהויות אחרות. לפיכך, רבים מהנוסעים בעידן התגליות היו – במידה זו או אחרת – מתחזים וכזבנים. מירי אליאב־פלדון בוחנת את חיבורו של הנוסע לודוביקו די ורתמא מבולוניה, מראשית המאה השש־עשרה, שבו הוא מספר על שהותו בחצי־האי ערב ובדרום־מזרח אסיה, ומשלב בין תיאורים מהימנים של מקומות ומנהגים שלא נודעו עד אז לבני אירופה גם לא מעט שמועות והפרזות.

הפרק הוקלט באוניברסיטת תל אביב.

מוזיקת פתיח וסיום: Johannes Brahms, Hungarian Dance no. 7 – Allegretto in F major. Performer: Andreas Pfaul השימוש בקטע המוזיקה נעשה תחת רישיון קריאייטיב קומונס (CC-PD)

 

לינק להורדת קובץ הפרק