ראיון עם ד"ר אורנה קרן-כרמל, על המאמר "האמת האפורה: הצלת יהודי דנמרק בשואה בתרבות הזיכרון בישראל" שהתפרסם בגיליון זמנים 141.

תיאור המאמר בגיליון זמנים:

סיפור הצלתם של אלפי יהודי דנמרק באוקטובר 1943 הוא אחד המיתוסים היציבים בזיכרון השואה הציבורי בישראל, ואתו סירת הדיג שהפכה לסמל של אותה הצלה מאורגנת, שבמהלכה הוברחו היהודים לשוודיה השכנה. עם זאת, מאז שנות ה־40 של המאה העשרים ועד ימינו־אנו חלו שינויים ניכרים בתרבות זיכרון השואה בישראל, ואלו עיצבו את היחס לעם הדני, ללוחמי המחתרת שלו ולניצולים עצמם. אורנה קרן-כרמל בוחנת במאמר זה את ההקשר ההיסטורי הרחב והמשתנה של סיפור ההצלה על רקע עיצובם של אתוסים לאומיים, ומראה כיצד המיתוס שגובש סביב ההצלה לא רק סייע בגישור בין העבר להווה ובין אֵימי השואה למוסריות המצילים, אלא גם תרם לעיצוב הזהות הלאומית של החברה הישראלית.

ד"ר אורנה קרן-כרמל חוקרת את אירועי מלחמת העולם השנייה בארצות סקנדינביה ואת זיכרון השואה בהן, ולאחרונה מתרכזת ביחסי ישראל-סקנדינביה לאורך השנים.

הפרק הוקלט באולפני הרדיו של האוניברסיטה הפתוחה.

מוזיקת פתיח וסיום: Johannes Brahms, Hungarian Dance no. 7 – Allegretto in F major. Performer: Andreas Pfaul השימוש בקטע המוזיקה נעשה תחת רישיון קריאייטיב קומונס (CC-PD).

לינק להורדת הפרק

ראיון עם פרופ' אהרן שי, על המאמר "היוזמה ליישוב פליטים יהודים בירכתי סין" שהתפרסם בגיליון זמנים 139.

תיאור המאמר בגיליון זמנים:

ההתיישבות היהודית בסין מוזכרת כבר בכתביו של הנוסע הוונציאני מרקו פולו בסוף המאה השלוש-עשרה. ראשיתה בסוחרים יהודים שהגיעו מאירופה בדרך המשי כבר במאה התשיעית. בשלהי שנות ה-30 של המאה העשרים, כאשר הקהילות היהודיות בגרמניה ובאוסטריה היו שרויות במצוקה אל מול התנכלויות המשטר הנאצי, ומדינות מערביות חזקות ונאורות כמו ארצות-הברית ובריטניה אטמו את לבן ואת שעריהן בפני פליטים יהודים – הייתה זו דווקא שנגחאי הרחוקה שקלטה אותם, אף שבאותה תקופה שלטה בעיר יפן, לימים שותפתה של גרמניה הנאצית. אהרן שי חוזר אל החודשים שקדמו לפרוץ מלחמת העולם השנייה ואל היוזמה ההומניטרית של ממשלת סין ליישב פליטים יהודים באחד האזורים הנידחים אך הפוריים שלה, חבל יונאן שבדרום-מערב הארץ, בסמוך לגבול עם בורמה, היא מיאנמר של היום. הדיונים סביב היוזמה חושפים מצד אחד את אהדת הממסד הסיני כלפי היהודים ואת נכונותו לסייע להם בשעת צרה ומצוקה, ומצד שני גם את שיקוליו הרחבים, היותר פרגמטיים – שגם בגללם, יוזמה מרחיקת ראות ונועזת זו לא יצאה בסופו של דבר אל הפועל.

פרופ' אהרן שי הוא פרו־רקטור אוניברסיטת תל אביב ומחברם של ספרים רבים על סין והזירה הבינלאומית בעת החדשה.

הפרק הוקלט באולפני הרדיו של האוניברסיטה הפתוחה.

מוזיקת פתיח וסיום: Johannes Brahms, Hungarian Dance no. 7 – Allegretto in F major. Performer: Andreas Pfaul השימוש בקטע המוזיקה נעשה תחת רישיון קריאייטיב קומונס (CC-PD).

לינק להורדת הפרק

ראיון עם פרופ' תמר הרציג, על המאמר "רפורמציות, נזירוֹת ומנזרים בעת החדשה המוקדמת" שהתפרסם בגיליון זמנים 140.

תיאור המאמר בגיליון זמנים:

הרפורמציות פתחו פתח לתמורות ניכרות ביחסי המגדר. תמר הרציג מתמקדת באחת המרכזיות שבהן: השפעתו המורכבת של ביטול הנזירוּת בידי מרטין לותר על אפשרויות הפעולה הפתוחות לפני נשים לעומת אלה העומדות לפני גברים. המאמר בוחן תגובות של נשים לפירוק מנזריהן בחבלי ארץ שהפכו לפרוטסטנטיים, ודן בהתמודדות ראשי הכנסייה הקתולית בוועידת טרנטו (1563-1545) עם קריאת התיגר הלותרנית על חיי הנזירוּת. הרציג טוענת, כי אף שהוועידה דחתה את עיקרי האמונה הפרוטסטנטיים והדגישה את חשיבות הנזירוּת, בתגובה לביקורת הלותרנית היא הורתה על סגירתן של נזירוֹת במנזרים ועל בידודן המוחלט מהחברה, בהותירה לנזירות מרחב פעולה צר ביותר לקידום מטרותיה של "הכנסייה הלוחמת".

פרופ' תמר הרציג היא היסטוריונית בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל-אביב שמתמחה בהיסטוריה דתית של איטליה בעת החדשה המוקדמת.

הפרק הוקלט באולפני הרדיו של האוניברסיטה הפתוחה.

מוזיקת פתיח וסיום: Johannes Brahms, Hungarian Dance no. 7 – Allegretto in F major. Performer: Andreas Pfaul השימוש בקטע המוזיקה נעשה תחת רישיון קריאייטיב קומונס (CC-PD).

.לינק להורדת הפרק

ראיון עם ד"ר אלכס קרנר, על המאמר "מילים ובגדים במפגש בין האירופאים לילידי העולם החדש במאה השש-עשרה" שהתפרסם בגיליון  זמנים 133-134.

תיאור המאמר בגיליון זמנים:

כיצד נוצרת תקשורת בין שני עולמות זרים זה לזה? על־פי כריסטופר קולומבוס, "באמצעות מחוות וסימנים, או באמצעות מילים". כך, לפחות, תיאר המגלה הנודע את הניסיונות הראשונים לנהל דו־שיח עם ילידי העולם החדש. אך לצד הדו־שיח המילולי התנהלה בין האירופאים לילידי יבשת אמריקה גם תקשורת חזותית, שבה הלבוש מילא תפקיד מרכזי. כפי שמסביר אלכס קרנר, העירום האינדיאני בלבל את הכובשים מאירופה ואלה החלו "להלביש" את המקומיים ולסמנם באמצעות מלבושים שונים. כבר בשלבים הראשוניים של המפגש, התקשורת עוצבה כך שתשרת את האינטרסים של הכובשים. על הילידים נכפו כללי לבוש אירופיים, וסממנים חיצוניים אלה תרמו לסימון ההייררכיה הקולוניאלית המתגבשת.

ד"ר אלכס קרנר הוא היסטוריון של אירופה בעת החדשה המוקדמת ועמית מחקר בבית הספר להיסטוריה באוניברסיטת חיפה.

הפרק הוקלט באולפני הרדיו של האוניברסיטה הפתוחה.

מוזיקת פתיח וסיום: Johannes Brahms, Hungarian Dance no. 7 – Allegretto in F major. Performer: Andreas Pfaul השימוש בקטע המוזיקה נעשה תחת רישיון קריאייטיב קומונס (CC-PD).

לינק להורדת הפרק.

ראיון עם ד"ר יונתן רובין, על המאמר "פעילות אינטלקטואלית בממלכת ירושלים הצלבנית" שהופיע בגיליון זמנים 124.

תיאור המאמר בגיליון זמנים:

רבים מההיסטוריונים שחקרו את ממלכת ירושלים הצלבנית הדגישו את מיעוטם של המגעים התרבותיים וההשפעות ההדדיות בין המתיישבים האירופאים בלבנט לעולם האסלאם, בניגוד בולט למה שהתרחש בנקודות מפגש אחרות בין שתי הציביליזציות – חצי־האי האיברי וסיציליה. אולם, טוען יונתן רובין, אין פירוש הדבר שלא התקיימה פעילות אינטלקטואלית בממלכה ושלא נוצרו בה מגעים בין־תרבותיים. סיפור פעילותם של שלושה אישים, בנואה מאליניאן, תומס אניי ויוהנס מאנקונה, במרוצת המאה השלוש־עשרה בממלכה הצלבנית, מראה כיצד אנשים שרכשו את השכלתם במערב הביאו תפישות חדשות מאירופה ללבנט, אך בה בעת קיימו מגעים עם בני קבוצות תרבותיות שונות, רכשו ידיעות חדשות, ואלה הגיעו באמצעותם למערב.

ד"ר יונתן רובין מלמד במחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. המחקרים שלו מתמקדים בהיסטוריה התרבותית של ממלכת ירושלים הצלבנית ובצליינות בימי הביניים. לאחרונה גם יצא לאור ספרו: Learning in a Crusader City: Intellectual Activity and Intercultural Exchanges in Acre, 1191-1291.

הפרק הוקלט באולפני הרדיו של האוניברסיטה הפתוחה.

מוזיקת פתיח וסיום: Johannes Brahms, Hungarian Dance no. 7 – Allegretto in F major. Performer: Andreas Pfaul השימוש בקטע המוזיקה נעשה תחת רישיון קריאייטיב קומונס (CC-PD).

לינק להורדת הפרק.

ראיון עם ד"ר דפנה אורן-מגידור, על המאמר "הכמיהה לילדים באנגליה בעת החדשה המוקדמת" שהתפרסם בגיליון  זמנים 139.

תיאור המאמר בגיליון זמנים:

"מאה לירות הייתי נותנת, כדי שיהיה לי ילד. / להחזיק ילד שמח, שנשאתי בגופי" – כך נכתב בבלדה אנגלית משנת 1663, שבמרכזה זוג חשוך ילדים. חוקרי משפחה שעסקו בילודה בעת החדשה המוקדמת נטו להדגיש שיקולים מעשיים כמניעים להיריון, כגון ירושת שם ונכסים או צורך בידיים עובדות, ומנגד המעיטו בחשיבותם של שיקולים אישיים ורגשיים של ההורים לעתיד. דפנה אורן-מגידור בוחנת יומנים אישיים וחליפות מכתבים של נשים וגברים אנגלים בני המאה השבע-עשרה, ומראה כי תפישה זו נכונה באופן חלקי בלבד, וכי לעתים הרצון בילדים אף עמד בניגוד לשיקולים הכלכליים של בני הזוג. לטענתה, לאנשים רבים בתקופה זו – ובעיקר לנשים – הייתה כמיהה לילדים שהושפעה מרגשות אישיים ומתפישות חברתיות שראו בהורות מימוש של ציווי דתי, של ייעוד אישי ושל זהות מגדרית.

ד"ר דפנה אורן-מגידור היא היסטוריונית של מגדר ומשפחה באנגליה של העת החדשה המוקדמת, ועמיתת הוראה בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית.

הפרק הוקלט באולפני הרדיו של האוניברסיטה הפתוחה.

מוזיקת פתיח וסיום: Johannes Brahms, Hungarian Dance no. 7 – Allegretto in F major. Performer: Andreas Pfaul השימוש בקטע המוזיקה נעשה תחת רישיון קריאייטיב קומונס (CC-PD).

לינק להורדת הפרק.

ראיון עם פרופ' רענן ריין, על המאמר "ברצלונה 1936: האולימפיאדה העממית שלא הייתה", שהופיע בגיליון זמנים 137.

תיאור המאמר בגיליון זמנים:

קולות הנפץ והיריות שנשמעו בברצלונה בלילה שבין 18 ל־19 ביולי 1936 סימנו את פתיחתה של מלחמת האזרחים הספרדית, אך גם חרצו את גורלה של האולימפיאדה העממית שהייתה צפויה להיפתח בעיר למחרת היום. האולימפיאדה העממית הייתה אמורה לקרוא תיגר על המשחקים האולימפיים שעמדו להיערך בברלין ולשמש כשופר תעמולה של המשטר הנאצי. במאמר זה מספר רענן ריין את סיפורה של האולימפיאדה שלא התקיימה מבעד לעיניהם של חברי המשלחת הארץ־ישראלית לתחרויות, אנשי מועדון "הפועל". הנציגים מהארץ יצאו לספרד כדי להפגין רוח ספורט פועלית עממית וסולידריות בינלאומית, וחלקם אף נשארו על אדמתה לאחר ביטול תחרויות הספורט, כדי להילחם נגד המיליציות של הגנרל פרנקו.

פרופ' רענן ריין הוא סגן נשיא אוניברסיטת תל-אביב, ומופקד הקתדרה ללימודים איבריים ולטינו-אמריקניים ע"ש אליאס סוראסקי באוניברסיטה.

הפרק הוקלט באולפני הרדיו של האוניברסיטה הפתוחה.

מוזיקת פתיח וסיום: Johannes Brahms, Hungarian Dance no. 7 – Allegretto in F major. Performer: Andreas Pfaul השימוש בקטע המוזיקה נעשה תחת רישיון קריאייטיב קומונס (CC-PD).

לינק להורדת הפרק.

ראיון עם ד"ר עודד רבינוביץ', על המאמר "בין העיר לחצר: משפחת פרו בוורסאי", שהופיע בגיליון זמנים 132.

תיאור המאמר בגיליון זמנים:

היסטוריונים לרוב נוהגים לבחון את חצר המלוכה בוורסאי כמקור של טעם ואסתטיקה, או לחקור את מערכות היחסים שהתקיימו בין יושבי החצר. עודד רבינוביץ' מתבונן בוורסאי מזווית אחרת ובודק את האופן שבו בני משפחת פֶּרוֹ (Perrault), אנשי ספרות ומדע מהמאה השבע־עשרה, הצליחו לנכס לעצמם סמלים ומשאבים של החצר כחלק מהאסטרטגיה המשפחתית שלהם. הם הפכו את ורסאי למעין "מוסד משפחתי", קירבו את המלך לואי הארבעה־עשר ואת ארמונו אל קהלים חדשים ובכך תרמו לעיצוב הדימוי של ורסאי. רשתות משפחתיות, ולא רק "מכונת התעמולה" של המונרכיה, מילאו תפקיד מהותי בפוליטיקה התרבותית של צרפת באותה תקופה.

הפרק הוקלט באוניברסיטת תל אביב.

מוזיקת פתיח וסיום: Johannes Brahms, Hungarian Dance no. 7 – Allegretto in F major. Performer: Andreas Pfaul השימוש בקטע המוזיקה נעשה תחת רישיון קריאייטיב קומונס (CC-PD).

לינק להורדת קובץ הפרק

ראיון עם ד"ר ירון ג'אן, על המאמר "שייכות מנוירת: יהודים ותעודות מסע באירופה בין שתי מלחמות העולם", שהופיע בגיליון זמנים 133-134.

תיאור המאמר בגיליון זמנים:

פתגם שגור מימי המהפכה ברוסיה קבע ששלושה דברים דרושים לו לאדם על מנת לשרוד: גוף, נשמה ודרכון. העדר דרכון היה הרה אסון במיוחד למאות אלפי בני־אדם שנמלטו מאזורי מגוריהם בעקבות קריסת הסדר הישן לאחר מלחמת העולם הראשונה וגל האלימות ההמונית ששטף את אירופה. מלחמות האזרחים שהתחוללו באזורים שונים ביבשת הותירו רבים ללא קורת גג, ובעיקר ללא דרכון או ניירות שיוכלו להכיר במעמדם ובכך לאפשר להם למצוא מקלט. קורבנותיה היהודים של קריסת הסדר האימפריאלי באירופה היו במצב חמור במיוחד. בהיעדר ריבונות טריטוריאלית מובחנת שתערוב לביטחונם ובעידן שבו נרדפו בשל שייכותם הדתית, התמעטו סיכוייהם לזכות ב"ניירות" ועמם בזכויות יסוד אוניברסליות.

הפרק הוקלט באוניברסיטת תל אביב.

מוזיקת פתיח וסיום: Johannes Brahms, Hungarian Dance no. 7 – Allegretto in F major. Performer: Andreas Pfaul השימוש בקטע המוזיקה נעשה תחת רישיון קריאייטיב קומונס (CC-PD).

לינק להורדת קובץ הפרק