11 – העברה בכפייה של ילדים בארצות-הברית, בקנדה ובאוסטרליה במאות ה-19 וה-20

ראיון עם ד"ר רות אמיר, על המאמר "ג'נוסייד ללא הרג: העברה בכפייה של ילדים בארצות־הברית, בקנדה ובאוסטרליה", שמופיע בימים אלה בגיליון זמנים 138.

תיאור המאמר בגיליון זמנים:

השמדה פיזית של עם או של קבוצה איננה תנאי הכרחי לג'נוסייד, שכן ג'נוסייד יכול לבוא לידי ביטוי גם בצורת השמדתה השיטתית של תרבות הקורבנות. זה היה תפקידם של בתי־ספר פנימייתיים שהוקמו במאה התשע־עשרה בקנדה, בארצות־הברית ובאוסטרליה. הקבוצה השלטת ניסתה להפריד את ילדיהם של הילידים המקומיים ממשפחותיהם ולהעבירם לבתי-ספר אלה כדי לחנכם בכפייה לתרבות ההגמונית – וכך להשמיד את תרבותם של הילידים. במאמר זה בוחנת רות אמיר את התפתחות הנורמה של הגנה על ילדים במשפט הבינלאומי, בדגש על "סעיף הילדים" באמנת הג'נוסייד, מציגה את ההעברות בכפייה לבתי־הספר הפנימייתיים כמנגנון דכאני של המדינה כלפי אוכלוסיות, ומצביעה על חולשתם של המשפט הבינלאומי ושל אמנת הג'נוסייד בהגנה על ילדים.

הפרק הוקלט באוניברסיטת תל אביב.

מוזיקת פתיח וסיום: Johannes Brahms, Hungarian Dance no. 7 – Allegretto in F major. Performer: Andreas Pfaul השימוש בקטע המוזיקה נעשה תחת רישיון קריאייטיב קומונס (CC-PD).

לינק להורדת קובץ הפרק

10 – בין העיר לחצר: הון-שלטון בצרפת במאה ה-17

ראיון עם ד"ר עודד רבינוביץ', על המאמר "בין העיר לחצר: משפחת פרו בוורסאי", שהופיע בגיליון זמנים 132.

תיאור המאמר בגיליון זמנים:

היסטוריונים לרוב נוהגים לבחון את חצר המלוכה בוורסאי כמקור של טעם ואסתטיקה, או לחקור את מערכות היחסים שהתקיימו בין יושבי החצר. עודד רבינוביץ' מתבונן בוורסאי מזווית אחרת ובודק את האופן שבו בני משפחת פֶּרוֹ (Perrault), אנשי ספרות ומדע מהמאה השבע־עשרה, הצליחו לנכס לעצמם סמלים ומשאבים של החצר כחלק מהאסטרטגיה המשפחתית שלהם. הם הפכו את ורסאי למעין "מוסד משפחתי", קירבו את המלך לואי הארבעה־עשר ואת ארמונו אל קהלים חדשים ובכך תרמו לעיצוב הדימוי של ורסאי. רשתות משפחתיות, ולא רק "מכונת התעמולה" של המונרכיה, מילאו תפקיד מהותי בפוליטיקה התרבותית של צרפת באותה תקופה.

הפרק הוקלט באוניברסיטת תל אביב.

מוזיקת פתיח וסיום: Johannes Brahms, Hungarian Dance no. 7 – Allegretto in F major. Performer: Andreas Pfaul השימוש בקטע המוזיקה נעשה תחת רישיון קריאייטיב קומונס (CC-PD).

לינק להורדת קובץ הפרק

9 – תאווה וצנע: בשר בישראל בשנים הראשונות

ראיון עם פרופ' אורית רוזין, על המאמר "תאוות בשרים: התשוקה לבשר בישראל בתקופת הצנע, 1953-1947", שהופיע בגיליון זמנים, 128.

תיאור המאמר בגיליון זמנים:

לבשר יש מעמד ייחודי בתזונה האנושית. הצמצום החד באספקת בשר לאוכלוסייה האזרחית במהלך מלחמת העצמאות ובשנות הצנע שלאחריה,הוליד מגוון תגובות אזרחיות ובהן צמיחתו של שוק שחור, התפתחות ענף חקלאי משגשג לגידול וממכר של בשר חזיר, ומערך הברחות שחצה גבולות לאומיים גם בתקופת המלחמה. כמו בחברות אנושיות רבות, ניכר שאף בחברה הישראלית היה קיים "רעב לבשר" – תשוקה שלא היה אפשר לשכך באמצעות תחליפים כמו "דג הפילה", שהפך לסמל התקופה. אורית רוזין עוקבת אחר התמודדותם של הישראלים הראשונים עם היעדר בשר משולחנם ומגלה כך טפח מדיוקנה של התרבות הישראלית בת הזמן.

הפרק הוקלט באוניברסיטת תל אביב.

מוזיקת פתיח וסיום: Johannes Brahms, Hungarian Dance no. 7 – Allegretto in F major. Performer: Andreas Pfaul השימוש בקטע המוזיקה נעשה תחת רישיון קריאייטיב קומונס (CC-PD).

 

לינק להורדת קובץ הפרק

8 – דרכונים ותעודות מסע באירופה במאה ה-20

ראיון עם ד"ר ירון ג'אן, על המאמר "שייכות מנוירת: יהודים ותעודות מסע באירופה בין שתי מלחמות העולם", שהופיע בגיליון זמנים 133-134.

תיאור המאמר בגיליון זמנים:

פתגם שגור מימי המהפכה ברוסיה קבע ששלושה דברים דרושים לו לאדם על מנת לשרוד: גוף, נשמה ודרכון. העדר דרכון היה הרה אסון במיוחד למאות אלפי בני־אדם שנמלטו מאזורי מגוריהם בעקבות קריסת הסדר הישן לאחר מלחמת העולם הראשונה וגל האלימות ההמונית ששטף את אירופה. מלחמות האזרחים שהתחוללו באזורים שונים ביבשת הותירו רבים ללא קורת גג, ובעיקר ללא דרכון או ניירות שיוכלו להכיר במעמדם ובכך לאפשר להם למצוא מקלט. קורבנותיה היהודים של קריסת הסדר האימפריאלי באירופה היו במצב חמור במיוחד. בהיעדר ריבונות טריטוריאלית מובחנת שתערוב לביטחונם ובעידן שבו נרדפו בשל שייכותם הדתית, התמעטו סיכוייהם לזכות ב"ניירות" ועמם בזכויות יסוד אוניברסליות.

הפרק הוקלט באוניברסיטת תל אביב.

מוזיקת פתיח וסיום: Johannes Brahms, Hungarian Dance no. 7 – Allegretto in F major. Performer: Andreas Pfaul השימוש בקטע המוזיקה נעשה תחת רישיון קריאייטיב קומונס (CC-PD).

 

לינק להורדת קובץ הפרק

7 – בריאות ואוכל באימפריה העות'מאנית בעת החדשה המוקדמת

ראיון עם פרופ' מירי שפר-מוסנזון, על המאמר "קולינריה ובריאות באימפריה העות'מאנית בעת החדשה המוקדמת", שהופיע בגיליון זמנים 128.

מתוך תיאור המאמר באתר זמנים:

השילוב בין מזון לבריאות הוא חוויה אנושית אוניברסלית, אך אופני השילוב והמשמעויות שיוחסו לו השתנו ממקום למקום ומזמן לזמן. מירי שפר־מוסנזון מציגה כמה מההקשרים הללו בעולם העירוני העות’מאני של העת החדשה המוקדמת באזורים דוברי ערבית ותורכית. על סמך עדויות בנות התקופה ממגוון מקורות (חיבורים רפואיים, כרוניקות, תכתובות מנהליות, פרוטוקולים של בתי־משפט וספרות נוסעים) היא משחזרת את האופנים שבהם מזון היה חלק מתפישת בריאות כוללת, הן ברובד האינטלקטואלי־התאורטי והן הלכה למעשה במציאות החיים היומיומית. מזון בהקשרו הבריאותי היה גם אמצעי לסימון חברתי. עם זאת, לשילוב בין מזון לבריאות היו אף מגבלות, ולא כל חיבור ביניהם היה אפשרי, מקובל או רצוי.

הפרק הוקלט באוניברסיטת תל אביב.

מוזיקת פתיח וסיום: Johannes Brahms, Hungarian Dance no. 7 – Allegretto in F major. Performer: Andreas Pfaul השימוש בקטע המוזיקה נעשה תחת רישיון קריאייטיב קומונס (CC-PD).

 

 

לינק להורדת קובץ הפרק

6 – אשכנזים ערבים?

ראיון עם עידו הררי, על המאמר "אשכנזים ערבים? קרבה והתבדלות ב"יישוב הישן" בירושלים", שהופיע בגיליון זמנים 135.

תיאור המאמר בגיליון זמנים:

במשך מאות שנים הייתה קהילת היהודים האשכנזים חלק אינטגרלי ממרקם החיים המשותפים בירושלים, מרקם שכלל מוסלמים, יהודים ונוצרים מרקע מגוון. למרות זאת, ההיסטוריוגרפיה היהודית החדשה לא הקדישה תשומת לב רבה לקהילה זו, אם משום שייצגה עולם ערכים שלא תאם את האידאולוגיה הלאומית המודרנית ואם בשל נטיית המחקר ההיסטורי, בכתיבה על יחסי יהודים ולא־יהודים בארץ, להעדיף בדרך כלל את נקודות החיכוך דווקא. במאמר זה מבקש עידו הררי לשרטט קווים לאופן השתלבותם של תושבי ירושלים האשכנזים בחיי העיר, תוך התמקדות בשאלות של שפה ולבוש. באמצעות שימוש במקורות חיצוניים ופנימיים, בטקסטים הלכתיים ואתנוגרפיים, מצטיירת תמונה נטולת אידאליזציה שבה מצד אחד מופיעים היהודים האשכנזים באופן מובהק כ"בני הארץ" או כ"ילידים", ומצד שני כמי ששומרים בקפידה על גבולות זהותם הנפרדת מבני הארץ האחרים דווקא במקומות שבהם היא עשויה להיטשטש (ואכן מיטשטשת).

הפרק הוקלט באוניברסיטת תל אביב.

מוזיקת פתיח וסיום: Johannes Brahms, Hungarian Dance no. 7 – Allegretto in F major. Performer: Andreas Pfaul השימוש בקטע המוזיקה נעשה תחת רישיון קריאייטיב קומונס (CC-PD).

 

 

לינק להורדת קובץ הפרק

5 – כיצד הומצאה האופנה במאה ה-14?

ראיון עם ד"ר שושנה-רוז מרזל, על המאמר "על המצאת האופנה באיטליה ובדרום צרפת במאה הארבע-עשרה", שהופיע בגיליון זמנים 136.

תיאור המאמר בגיליון זמנים: 

המאה הארבע-עשרה באירופה התאפיינה באירועים קשים: רעב, מלחמות בלתי-פוסקות, שינויים אקלימיים ומגפת הדבר. מאה זו נחשבת על כן לאחת הקשות בהיסטוריה של אירופה. ואולם, דווקא בעידן מועד לפורענות זה הומצאה האופנה – תחילה באיטליה ובדרום צרפת, ומשם התפשטה לכלל המרחב האירופי. במאמר זה מבקשת שושנה-רוז מרזל להראות שהמצאת האופנה קשורה קשר הדוק למאורעות הטראומטיים של אותה מאה ולרצון של חלק מבני התקופה להשתעשע, להתענג ולנצל את החיים עד תומם. חלוצי האופנה חשו שעולמם התערער, ומנהגי לבוש קודמים, שנתפשו כקוד מחייב וקבוע, לא היו תקפים או מחייבים עוד.

הפרק הוקלט באוניברסיטת תל אביב.

מוזיקת פתיח וסיום: Johannes Brahms, Hungarian Dance no. 7 – Allegretto in F major. Performer: Andreas Pfaul השימוש בקטע המוזיקה נעשה תחת רישיון קריאייטיב קומונס (CC-PD).

 

 

לינק להורדת קובץ הפרק

4 – פינוי העיר עזה וחורבנה במלחמת העולם הראשונה

ראיון עם דותן הלוי, על המאמר "עזה ואנשיה: גלות וחורבן" , שהופיע בגיליון זמנים 126, וניתן להורדה במלואו.

תיאור המאמר בגיליון זמנים:

סיפורם הקשה של העיר עזה ותושביה במלחמת העולם הראשונה אינו מוכר בספרות הזיכרון ובספרות המחקר של תולדות המלחמה אלא בקוויו הכלליים ביותר. משום מיקומה בקו החזית הצבאית העות'מאנית־הבריטית, הפכה העיר השלישית בגודלה בארץ (אחרי ירושלים ויפו) לזירת קרבות הרסנית באביב-קיץ 1917 .כל תושביה, כ־40 אלף נפש, פונו בצו צבאי עות'מאני ונפוצו לכל עבר, ברחבי הארץ ומחוצה לה, והעיר עצמה נחרבה בפעילות מלחמתית. הסיפור של עזה, כותב דותן הלוי, הוא אמנם מקרה קיצוני ולא־מייצג. אבל היעדרו מן המורשת הכתובה יש בו כדי לשקף את השתיקה המאפיינת היבטים רבים של הוויית המלחמה בארץ, בייחוד בחברה הערבית שמיעטה לתעד את קורותיה. עם זאת, המאמר מעיד שהמקורות הקיימים מאפשרים שחזור של האירועים האלה, לפחות באופן חלקי.

הפרק הוקלט באוניברסיטת תל אביב.

מוזיקת פתיח וסיום: Johannes Brahms, Hungarian Dance no. 7 – Allegretto in F major. Performer: Andreas Pfaul השימוש בקטע המוזיקה נעשה תחת רישיון קריאייטיב קומונס (CC-PD).

 

לינק להורדת קובץ הפרק

3- כיצד עוצב הגבול בין מזרח גרמניה למערב גרמניה?

ראיון עם ד"ר שגיא שפר, על המאמר "מגבול למדינה: אינטרסים מערביים והקמתה של גרמניה המזרחית", שהופיע בגיליון זמנים מספר 132.

מתוך תיאור המאמר באתר "זמנים": מדינות אינן נבנות ביום אחד, וקיים הבדל בין הכרזה רשמית על הקמת מדינה לבין שליטה הלכה למעשה בטריטוריה מסוימת. תהליך בנייתה של המדינה המזרח גרמנית החל לצבור תאוצה רק באביב 1952, כתגובה לחימושה מחדש של גרמניה המערבית ולהצטרפותה של זו למערך בריתות של ארצות־הברית. ואולם, כפי ששגיא שפר מראה, ביסוסו היעיל של הגבול בין גרמניה המזרחית למערבה היה תהליך רב־שנים, שלמעשה החל עוד לפני שהוקמו שתי המדינות בשנת 1949 והונע בראשיתו על־ידי אינטרסים ומהלכים כלכליים של בעלות הברית המערביות. פרק זה בהיסטוריה של חלוקת גרמניה הוסווה ונשאר גם היום במידה רבה חבוי מאחורי הצעדים הגלויים, התקיפים והאלימים שיזמה ממשלת מזרח גרמניה.

הפרק הוקלט באוניברסיטת תל אביב.

מוזיקת פתיח וסיום: Johannes Brahms, Hungarian Dance no. 7 – Allegretto in F major. Performer: Andreas Pfaul השימוש בקטע המוזיקה נעשה תחת .רישיון קריאייטיב קומונס (CC-PD)

 

לינק להורדת קובץ הפרק

2- הומופוביה ביישוב היהודי במנדט הבריטי

ראיון עם ד"ר עפרי אילני, על המאמר "נגע נפוץ במזרח: תיאורים של הומוסקסואליות בעיתונות העברית של תקופת המנדט", שהופיע בגילון זמנים מספר 131.

מתוך תיאור המאמר באתר "זמנים": היחס להומוסקסואליות בתקופת המנדט נדון בכתיבה ההיסטורית המקומית במידה מועטה בלבד. למרות קיומן של עדויות בכתב ובעל־פה, עד כה העדיפו היסטוריונים של תקופת המנדט לעסוק בסוגיות ממלכתיות ו"מהוגנות" יותר. במאמר ראשוני זה בוחן עפרי אילני את השיח על "משכב זכר" בעיתונות העברית של שנות ה־30 וה־40. בניגוד לתפישה הרווחת כיום בישראל, שקושרת בין הומוסקסואליות לבין מערביות ונאורות, הרי בתקופת המנדט ראו במקרים של משכב זכר צורה של נחשלות הקשורה לקיום במזרח. אי לכך תוארו הומוסקסואלים לא רק כסוטים וכדגנרטים מיניים, אלא גם כמחבלים בטוהר הפרויקט הציוני וכבוגדים בפוטנציה.

הפרק הוקלט באוניברסיטת תל אביב.

מוזיקת פתיח וסיום: Johannes Brahms, Hungarian Dance no. 7 – Allegretto in F major. Performer: Andreas Pfaul השימוש בקטע המוזיקה נעשה תחת רישיון קריאייטיב קומונס (CC-PD)

 

לינק להורדת קובץ הפרק