14 – האולימפיאדה העממית שבוטלה ברגע האחרון

ראיון עם פרופ' רענן ריין, על המאמר "ברצלונה 1936: האולימפיאדה העממית שלא הייתה", שהופיע בגיליון זמנים 137.

תיאור המאמר בגיליון זמנים:

קולות הנפץ והיריות שנשמעו בברצלונה בלילה שבין 18 ל־19 ביולי 1936 סימנו את פתיחתה של מלחמת האזרחים הספרדית, אך גם חרצו את גורלה של האולימפיאדה העממית שהייתה צפויה להיפתח בעיר למחרת היום. האולימפיאדה העממית הייתה אמורה לקרוא תיגר על המשחקים האולימפיים שעמדו להיערך בברלין ולשמש כשופר תעמולה של המשטר הנאצי. במאמר זה מספר רענן ריין את סיפורה של האולימפיאדה שלא התקיימה מבעד לעיניהם של חברי המשלחת הארץ־ישראלית לתחרויות, אנשי מועדון "הפועל". הנציגים מהארץ יצאו לספרד כדי להפגין רוח ספורט פועלית עממית וסולידריות בינלאומית, וחלקם אף נשארו על אדמתה לאחר ביטול תחרויות הספורט, כדי להילחם נגד המיליציות של הגנרל פרנקו.

הפרק הוקלט באולפני הרדיו של האוניברסיטה הפתוחה.

מוזיקת פתיח וסיום: Johannes Brahms, Hungarian Dance no. 7 – Allegretto in F major. Performer: Andreas Pfaul השימוש בקטע המוזיקה נעשה תחת רישיון קריאייטיב קומונס (CC-PD).

לינק להורדת הפרק.

13 – לסביות פמיניסטיות רדיקליות בירושלים, בשנות ה-70 וה-80

ראיון עם פרופ' איריס רחמימוב, על המאמר "סעודות, הפגנות והתפכחות: רדיקליזם לסבי בירושלים, 1989-1972" שהופיע בגיליון זמנים 131.

תיאור המאמר בגיליון זמנים:

האקטיביזם הלסבי בישראל התחיל במרכזים הפמיניסטיים שנוסדו בראשית שנות ה־70 בשלוש הערים הגדולות, ובקבוצות שמאל רדיקליות כגון "מצפן" ו"שס"י" (שמאל סוציאליסטי ישראלי). בירושלים התפתחה הקבוצה הפמיניסטית הרדיקלית ביותר – קבוצה שקשרה מהפכה מינית ומגדרית בחזון מהפכני כולל של החברה הישראלית. מאמר זה משרטט את התפתחותה באמצע שנות ה־80 של פרקטיקה פוליטית פתוחה יותר, שחתרה לרפורמה בזירות החברתיות הרלוונטיות לנשים לסביות, ואשר התבססה על צורכי ההווה. התובנה שיש דרכים שונות להיות לסבית ופמיניסטית הייתה הבסיס שעליו נבנתה התודעה הלסבית הישראלית החדשה, תודעה שסללה את הדרך ל"מהפכה הגאה של שנות ה־90".

הפרק הוקלט באולפני הרדיו של האוניברסיטה הפתוחה.

מוזיקת פתיח וסיום: Johannes Brahms, Hungarian Dance no. 7 – Allegretto in F major. Performer: Andreas Pfaul השימוש בקטע המוזיקה נעשה תחת רישיון קריאייטיב קומונס (CC-PD).

לינק להורדת הפרק.

9 – תאווה וצנע: בשר בישראל בשנים הראשונות

ראיון עם פרופ' אורית רוזין, על המאמר "תאוות בשרים: התשוקה לבשר בישראל בתקופת הצנע, 1953-1947", שהופיע בגיליון זמנים, 128.

תיאור המאמר בגיליון זמנים:

לבשר יש מעמד ייחודי בתזונה האנושית. הצמצום החד באספקת בשר לאוכלוסייה האזרחית במהלך מלחמת העצמאות ובשנות הצנע שלאחריה,הוליד מגוון תגובות אזרחיות ובהן צמיחתו של שוק שחור, התפתחות ענף חקלאי משגשג לגידול וממכר של בשר חזיר, ומערך הברחות שחצה גבולות לאומיים גם בתקופת המלחמה. כמו בחברות אנושיות רבות, ניכר שאף בחברה הישראלית היה קיים "רעב לבשר" – תשוקה שלא היה אפשר לשכך באמצעות תחליפים כמו "דג הפילה", שהפך לסמל התקופה. אורית רוזין עוקבת אחר התמודדותם של הישראלים הראשונים עם היעדר בשר משולחנם ומגלה כך טפח מדיוקנה של התרבות הישראלית בת הזמן.

הפרק הוקלט באוניברסיטת תל אביב.

מוזיקת פתיח וסיום: Johannes Brahms, Hungarian Dance no. 7 – Allegretto in F major. Performer: Andreas Pfaul השימוש בקטע המוזיקה נעשה תחת רישיון קריאייטיב קומונס (CC-PD).

 

לינק להורדת קובץ הפרק

8 – דרכונים ותעודות מסע באירופה במאה ה-20

ראיון עם ד"ר ירון ג'אן, על המאמר "שייכות מנוירת: יהודים ותעודות מסע באירופה בין שתי מלחמות העולם", שהופיע בגיליון זמנים 133-134.

תיאור המאמר בגיליון זמנים:

פתגם שגור מימי המהפכה ברוסיה קבע ששלושה דברים דרושים לו לאדם על מנת לשרוד: גוף, נשמה ודרכון. העדר דרכון היה הרה אסון במיוחד למאות אלפי בני־אדם שנמלטו מאזורי מגוריהם בעקבות קריסת הסדר הישן לאחר מלחמת העולם הראשונה וגל האלימות ההמונית ששטף את אירופה. מלחמות האזרחים שהתחוללו באזורים שונים ביבשת הותירו רבים ללא קורת גג, ובעיקר ללא דרכון או ניירות שיוכלו להכיר במעמדם ובכך לאפשר להם למצוא מקלט. קורבנותיה היהודים של קריסת הסדר האימפריאלי באירופה היו במצב חמור במיוחד. בהיעדר ריבונות טריטוריאלית מובחנת שתערוב לביטחונם ובעידן שבו נרדפו בשל שייכותם הדתית, התמעטו סיכוייהם לזכות ב"ניירות" ועמם בזכויות יסוד אוניברסליות.

הפרק הוקלט באוניברסיטת תל אביב.

מוזיקת פתיח וסיום: Johannes Brahms, Hungarian Dance no. 7 – Allegretto in F major. Performer: Andreas Pfaul השימוש בקטע המוזיקה נעשה תחת רישיון קריאייטיב קומונס (CC-PD).

 

לינק להורדת קובץ הפרק