ראיון עם ד"ר אורנה קרן-כרמל, על המאמר "האמת האפורה: הצלת יהודי דנמרק בשואה בתרבות הזיכרון בישראל" שהתפרסם בגיליון זמנים 141.

תיאור המאמר בגיליון זמנים:

סיפור הצלתם של אלפי יהודי דנמרק באוקטובר 1943 הוא אחד המיתוסים היציבים בזיכרון השואה הציבורי בישראל, ואתו סירת הדיג שהפכה לסמל של אותה הצלה מאורגנת, שבמהלכה הוברחו היהודים לשוודיה השכנה. עם זאת, מאז שנות ה־40 של המאה העשרים ועד ימינו־אנו חלו שינויים ניכרים בתרבות זיכרון השואה בישראל, ואלו עיצבו את היחס לעם הדני, ללוחמי המחתרת שלו ולניצולים עצמם. אורנה קרן-כרמל בוחנת במאמר זה את ההקשר ההיסטורי הרחב והמשתנה של סיפור ההצלה על רקע עיצובם של אתוסים לאומיים, ומראה כיצד המיתוס שגובש סביב ההצלה לא רק סייע בגישור בין העבר להווה ובין אֵימי השואה למוסריות המצילים, אלא גם תרם לעיצוב הזהות הלאומית של החברה הישראלית.

ד"ר אורנה קרן-כרמל חוקרת את אירועי מלחמת העולם השנייה בארצות סקנדינביה ואת זיכרון השואה בהן, ולאחרונה מתרכזת ביחסי ישראל-סקנדינביה לאורך השנים.

הפרק הוקלט באולפני הרדיו של האוניברסיטה הפתוחה.

מוזיקת פתיח וסיום: Johannes Brahms, Hungarian Dance no. 7 – Allegretto in F major. Performer: Andreas Pfaul השימוש בקטע המוזיקה נעשה תחת רישיון קריאייטיב קומונס (CC-PD).

לינק להורדת הפרק

ראיון עם פרופ' אהרן שי, על המאמר "היוזמה ליישוב פליטים יהודים בירכתי סין" שהתפרסם בגיליון זמנים 139.

תיאור המאמר בגיליון זמנים:

ההתיישבות היהודית בסין מוזכרת כבר בכתביו של הנוסע הוונציאני מרקו פולו בסוף המאה השלוש-עשרה. ראשיתה בסוחרים יהודים שהגיעו מאירופה בדרך המשי כבר במאה התשיעית. בשלהי שנות ה-30 של המאה העשרים, כאשר הקהילות היהודיות בגרמניה ובאוסטריה היו שרויות במצוקה אל מול התנכלויות המשטר הנאצי, ומדינות מערביות חזקות ונאורות כמו ארצות-הברית ובריטניה אטמו את לבן ואת שעריהן בפני פליטים יהודים – הייתה זו דווקא שנגחאי הרחוקה שקלטה אותם, אף שבאותה תקופה שלטה בעיר יפן, לימים שותפתה של גרמניה הנאצית. אהרן שי חוזר אל החודשים שקדמו לפרוץ מלחמת העולם השנייה ואל היוזמה ההומניטרית של ממשלת סין ליישב פליטים יהודים באחד האזורים הנידחים אך הפוריים שלה, חבל יונאן שבדרום-מערב הארץ, בסמוך לגבול עם בורמה, היא מיאנמר של היום. הדיונים סביב היוזמה חושפים מצד אחד את אהדת הממסד הסיני כלפי היהודים ואת נכונותו לסייע להם בשעת צרה ומצוקה, ומצד שני גם את שיקוליו הרחבים, היותר פרגמטיים – שגם בגללם, יוזמה מרחיקת ראות ונועזת זו לא יצאה בסופו של דבר אל הפועל.

פרופ' אהרן שי הוא פרו־רקטור אוניברסיטת תל אביב ומחברם של ספרים רבים על סין והזירה הבינלאומית בעת החדשה.

הפרק הוקלט באולפני הרדיו של האוניברסיטה הפתוחה.

מוזיקת פתיח וסיום: Johannes Brahms, Hungarian Dance no. 7 – Allegretto in F major. Performer: Andreas Pfaul השימוש בקטע המוזיקה נעשה תחת רישיון קריאייטיב קומונס (CC-PD).

לינק להורדת הפרק

ראיון עם פרופ' רענן ריין, על המאמר "ברצלונה 1936: האולימפיאדה העממית שלא הייתה", שהופיע בגיליון זמנים 137.

תיאור המאמר בגיליון זמנים:

קולות הנפץ והיריות שנשמעו בברצלונה בלילה שבין 18 ל־19 ביולי 1936 סימנו את פתיחתה של מלחמת האזרחים הספרדית, אך גם חרצו את גורלה של האולימפיאדה העממית שהייתה צפויה להיפתח בעיר למחרת היום. האולימפיאדה העממית הייתה אמורה לקרוא תיגר על המשחקים האולימפיים שעמדו להיערך בברלין ולשמש כשופר תעמולה של המשטר הנאצי. במאמר זה מספר רענן ריין את סיפורה של האולימפיאדה שלא התקיימה מבעד לעיניהם של חברי המשלחת הארץ־ישראלית לתחרויות, אנשי מועדון "הפועל". הנציגים מהארץ יצאו לספרד כדי להפגין רוח ספורט פועלית עממית וסולידריות בינלאומית, וחלקם אף נשארו על אדמתה לאחר ביטול תחרויות הספורט, כדי להילחם נגד המיליציות של הגנרל פרנקו.

פרופ' רענן ריין הוא סגן נשיא אוניברסיטת תל-אביב, ומופקד הקתדרה ללימודים איבריים ולטינו-אמריקניים ע"ש אליאס סוראסקי באוניברסיטה.

הפרק הוקלט באולפני הרדיו של האוניברסיטה הפתוחה.

מוזיקת פתיח וסיום: Johannes Brahms, Hungarian Dance no. 7 – Allegretto in F major. Performer: Andreas Pfaul השימוש בקטע המוזיקה נעשה תחת רישיון קריאייטיב קומונס (CC-PD).

לינק להורדת הפרק.

ראיון עם פרופ' איריס רחמימוב, על המאמר "סעודות, הפגנות והתפכחות: רדיקליזם לסבי בירושלים, 1989-1972" שהופיע בגיליון זמנים 131.

תיאור המאמר בגיליון זמנים:

האקטיביזם הלסבי בישראל התחיל במרכזים הפמיניסטיים שנוסדו בראשית שנות ה־70 בשלוש הערים הגדולות, ובקבוצות שמאל רדיקליות כגון "מצפן" ו"שס"י" (שמאל סוציאליסטי ישראלי). בירושלים התפתחה הקבוצה הפמיניסטית הרדיקלית ביותר – קבוצה שקשרה מהפכה מינית ומגדרית בחזון מהפכני כולל של החברה הישראלית. מאמר זה משרטט את התפתחותה באמצע שנות ה־80 של פרקטיקה פוליטית פתוחה יותר, שחתרה לרפורמה בזירות החברתיות הרלוונטיות לנשים לסביות, ואשר התבססה על צורכי ההווה. התובנה שיש דרכים שונות להיות לסבית ופמיניסטית הייתה הבסיס שעליו נבנתה התודעה הלסבית הישראלית החדשה, תודעה שסללה את הדרך ל"מהפכה הגאה של שנות ה־90".

פרופ' איריס רחמימוב מלמדת היסטוריה באוניברסיטת תל-אביב, וכיהנה כעורכת "זמנים" במשך כ-5 שנים. היא פעילה בקהילה הלהט"בית ואישה טרנסג'נדרית.

הפרק הוקלט באולפני הרדיו של האוניברסיטה הפתוחה.

מוזיקת פתיח וסיום: Johannes Brahms, Hungarian Dance no. 7 – Allegretto in F major. Performer: Andreas Pfaul השימוש בקטע המוזיקה נעשה תחת רישיון קריאייטיב קומונס (CC-PD).

לינק להורדת הפרק.

ראיון עם פרופ' אורית רוזין, על המאמר "תאוות בשרים: התשוקה לבשר בישראל בתקופת הצנע, 1953-1947", שהופיע בגיליון זמנים, 128.

תיאור המאמר בגיליון זמנים:

לבשר יש מעמד ייחודי בתזונה האנושית. הצמצום החד באספקת בשר לאוכלוסייה האזרחית במהלך מלחמת העצמאות ובשנות הצנע שלאחריה,הוליד מגוון תגובות אזרחיות ובהן צמיחתו של שוק שחור, התפתחות ענף חקלאי משגשג לגידול וממכר של בשר חזיר, ומערך הברחות שחצה גבולות לאומיים גם בתקופת המלחמה. כמו בחברות אנושיות רבות, ניכר שאף בחברה הישראלית היה קיים "רעב לבשר" – תשוקה שלא היה אפשר לשכך באמצעות תחליפים כמו "דג הפילה", שהפך לסמל התקופה. אורית רוזין עוקבת אחר התמודדותם של הישראלים הראשונים עם היעדר בשר משולחנם ומגלה כך טפח מדיוקנה של התרבות הישראלית בת הזמן.

הפרק הוקלט באוניברסיטת תל אביב.

מוזיקת פתיח וסיום: Johannes Brahms, Hungarian Dance no. 7 – Allegretto in F major. Performer: Andreas Pfaul השימוש בקטע המוזיקה נעשה תחת רישיון קריאייטיב קומונס (CC-PD).

 

לינק להורדת קובץ הפרק

ראיון עם ד"ר ירון ג'אן, על המאמר "שייכות מנוירת: יהודים ותעודות מסע באירופה בין שתי מלחמות העולם", שהופיע בגיליון זמנים 133-134.

תיאור המאמר בגיליון זמנים:

פתגם שגור מימי המהפכה ברוסיה קבע ששלושה דברים דרושים לו לאדם על מנת לשרוד: גוף, נשמה ודרכון. העדר דרכון היה הרה אסון במיוחד למאות אלפי בני־אדם שנמלטו מאזורי מגוריהם בעקבות קריסת הסדר הישן לאחר מלחמת העולם הראשונה וגל האלימות ההמונית ששטף את אירופה. מלחמות האזרחים שהתחוללו באזורים שונים ביבשת הותירו רבים ללא קורת גג, ובעיקר ללא דרכון או ניירות שיוכלו להכיר במעמדם ובכך לאפשר להם למצוא מקלט. קורבנותיה היהודים של קריסת הסדר האימפריאלי באירופה היו במצב חמור במיוחד. בהיעדר ריבונות טריטוריאלית מובחנת שתערוב לביטחונם ובעידן שבו נרדפו בשל שייכותם הדתית, התמעטו סיכוייהם לזכות ב"ניירות" ועמם בזכויות יסוד אוניברסליות.

הפרק הוקלט באוניברסיטת תל אביב.

מוזיקת פתיח וסיום: Johannes Brahms, Hungarian Dance no. 7 – Allegretto in F major. Performer: Andreas Pfaul השימוש בקטע המוזיקה נעשה תחת רישיון קריאייטיב קומונס (CC-PD).

 

לינק להורדת קובץ הפרק