11 – העברה בכפייה של ילדים בארצות-הברית, בקנדה ובאוסטרליה במאות ה-19 וה-20

ראיון עם ד"ר רות אמיר, על המאמר "ג'נוסייד ללא הרג: העברה בכפייה של ילדים בארצות־הברית, בקנדה ובאוסטרליה", שמופיע בימים אלה בגיליון זמנים 138.

תיאור המאמר בגיליון זמנים:

השמדה פיזית של עם או של קבוצה איננה תנאי הכרחי לג'נוסייד, שכן ג'נוסייד יכול לבוא לידי ביטוי גם בצורת השמדתה השיטתית של תרבות הקורבנות. זה היה תפקידם של בתי־ספר פנימייתיים שהוקמו במאה התשע־עשרה בקנדה, בארצות־הברית ובאוסטרליה. הקבוצה השלטת ניסתה להפריד את ילדיהם של הילידים המקומיים ממשפחותיהם ולהעבירם לבתי-ספר אלה כדי לחנכם בכפייה לתרבות ההגמונית – וכך להשמיד את תרבותם של הילידים. במאמר זה בוחנת רות אמיר את התפתחות הנורמה של הגנה על ילדים במשפט הבינלאומי, בדגש על "סעיף הילדים" באמנת הג'נוסייד, מציגה את ההעברות בכפייה לבתי־הספר הפנימייתיים כמנגנון דכאני של המדינה כלפי אוכלוסיות, ומצביעה על חולשתם של המשפט הבינלאומי ושל אמנת הג'נוסייד בהגנה על ילדים.

הפרק הוקלט באוניברסיטת תל אביב.

מוזיקת פתיח וסיום: Johannes Brahms, Hungarian Dance no. 7 – Allegretto in F major. Performer: Andreas Pfaul השימוש בקטע המוזיקה נעשה תחת רישיון קריאייטיב קומונס (CC-PD).

לינק להורדת קובץ הפרק

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.